חמישה בני אדם נפצעו ב־24 באפריל בפיגוע דריסה בירושלים, שבו מחבל, תושב מזרח העיר, שעט ברכבו לעבר הולכי רגל שחצו מעבר חצייה בצומת הרחובות אגריפס־כי"ח ופגע בהם. טובול, תושב מעלה אדומים, אב לארבעה, היה אחד הפצועים. מהפיגוע עצמו הוא לא זוכר כלום. "הייתי במקום כי קבעתי פגישה עם עורך דין באיזה עניין", הוא אומר. "הכל היה טוב, ניסינו לחצות את הכביש, ופתאום נדרסתי, כיסחו אותי, וזהו. אני לא זוכר כלום מאותו רגע, לא זוכר לא את הבום, לא את הכיסוח, לא את הדריסה, כלום".
"הזיכרון האחרון של אבא היה שהוא נמצא על המדרכה, והזיכרון הראשון שלו אחרי הפיגוע היה כשהתעורר בטיפול נמרץ, ואז הרדימו אותו שוב ושוב", אומר בנו אלירן. "כחודש וחצי אחרי הפיגוע סיפרנו לו מה קרה. עד לרגע זה אבא לא זוכר שום דבר מהפיגוע. הוא יודע רק מה שאנחנו סיפרנו לו, שהוא עבר פיגוע דריסה, ושהמחבל כבר נוטרל ומת. אחרי הפיגוע הרופאים נתנו לאבא 5% סיכוי לשרוד, ואם הוא ישרוד בכלל, אז הסיכויים שהוא יצליח לתפקד כמו שהוא מתפקד עכשיו - היו 5% בערך. הרופאים הכינו אותנו לכך שהוא ישכב במיטה כל החיים שלו, אם הוא בכלל יחיה. לכן הם קוראים לו נס רפואי".
לבני המשפחה נודע על כך שדוד היה מעורב בפיגוע דרך עורך הדין, שאותו פגש טובול ושנפגע יחד עמו. טובול, שלא היו עליו מסמכים מזהים, פונה לשערי צדק. "התחלנו לחפש לאן פינו את הפצועים", אומר אלירן. "אבא ספג את המכה החזקה ביותר והיה פצוע אנוש. כוחות ההצלה חשבו שהוא מת. כשהגיע לשערי צדק הרופאים היו מאוד אמיתיים לנוכח המצב והניסיון שלהם, תיארו בפנינו בדיוק את מצבו, אמרו שהוא במצב קשה מאוד עד אנוש. הידיעות שיצאו מבית החולים היו ש'נלחמים על חייו, נלחמים על חייו'".
"אם זה כשהוא תפס לנו את האצבע, הזיז את הרגל, את היד. אחרי עשרה ימים בטיפול נמרץ הוא הועבר למחלקה הכירורגית. במחלקה הכירורגית הייתה התקדמות בקצב ממש מהיר, הוא חזר לאכול ולשתות, 50% גוף מתפקד. הוא מדבר כיום, אומנם יש עדיין קצת בלבול מכל התקופה של ההרדמה, וכל התרופות וכל השכיבה הזאת במיטה. בנוסף לכל הצוות של בית החולים, רופאים, מנהלי מחלקות, אחיות וכוח עזר שעשו מעל ומעבר, גם אנחנו, המשפחה, כל הזמן ליווינו את אבא. כל פעם מישהו מהמשפחה ישב איתו, וקצב ההחלמה שלו היה הרבה יותר מהיר ממה שציפו הרופאים".
אדם אופטימי
"דוד הגיע אלינו במצב אנוש, היה מונשם זמן רב והייתה סכנה אמיתית וממשית לחייו", אומר ד"ר אלון שורץ, מנהל יחידת הטראומה בשערי צדק. "באופן מעורר השראה, דוד חזר לדבר והחל לאזור כוחות מחודשים. מעורר השראה לראות אדם כמוהו מוצא את הכוחות להחלים, מתלוצץ עם הרופאים וחוזר לעצמו. אני מודה לכל מי שלקח חלק בטיפול בו - מצוות חדר הטראומה, דרך האחיות המסורות, הרופאים, העובדות הסוציאליות, צוות הטיפול הנמרץ, צוות המחלקה הכירורגית ועד כל יתר הצוותים שסייעו".
"אני מקווה שאוכל לרדת לבד מהמיטה, לדרוך על הרגליים, לחזור הביתה, להתקלח לבד", אומר טובול. "לחזור לטייל קצת, לנסוע לים המלח. אני מבקש את הדברים הכי פשוטים. אני אדם אופטימי, תמיד אופטימי. אלירן אומר 'אין כמו אבא, הוא יצליח'".
התרעות פיקוד העורף