בשני המקרים מדובר במאבקים ארוכים שלא נושאים פרי, ואם במקרה המוסדות לאנשים עם מוגבלויות המשבר נעוץ באובדן של כוח אדם בשל משכורות ותנאי העסקה עלובים, הרי שבמקרה מרכזי היום לקשיש מדובר באי־עדכון מתמשך של התעריף שמשלמת להם הממשלה על אף האמרת עלויות התפעול, מה שהופך את המרכזים להפסדיים.
הנזק הכולל למפעילי המרכזים מוערך במיליוני שקלים, וכתוצאה מכך הם נותרים בגירעונות כבדים המאיימים על המשך תפקודם. איגוד העמותות לזקן בישראל ועמותת מטב הודיעו כי ישביתו ביום שלישי בשבוע הבא את מרכזי היום לזקן בכל הארץ, לשביתת אזהרה.
בזמן מגיפת הקורונה, הוכח עד כמה סגירת המרכזים בגלים הראשונים הייתה מכת מוות כפולה לאלפי זקנים בישראל, שרווחתם הנפשית והבריאותית נפגעה. המרכזים מתריעים כבר למעלה משנה על מצבם הפיננסי המתדרדר, אבל במשרד האוצר האוזניים אטומות, ובתקציב המדינה הנוכחי אין זכר לפתרון משברי מערכות הרווחה.
ברחבי הארץ פועלים כ־180 מרכזי יום לזקן, המעניקים רשת ביטחון חברתית ובריאותית לכ־15 אלף זקנים, כולל המתמודדים עם דמנציה ואלצהיימר. בעמותות דורשים כי גובה התעריף המינימלי יעמוד על 201.75 שקלים ליום לאדם, במקום 145 כיום.
שמואל קידר, מנכ"ל איגוד העמותות לזקן בישראל, אומר: "בעולם מתוקן, מרכזי היום, הגוף היחידי שנותן מענה לבדידות בקרב קשישים, היו זוכים לתקצוב ראוי. כל הניסיונות לפנות לעזרת שרי הממשלה כשלו. הזקנים צריכים להיות בראש סדר העדיפויות החברתי בישראל ולא בתחתית".
ליאור שטרסברג, מנכ"ל מטב, מוסיף: "מרכזי היום מונעים בדידות ומצילים חיים. אם לא יימצא פתרון, אנו עלולים למצוא עצמנו מול חוסר יכולת להפעילם". חברות הכנסת מירב כהן ואתי עטיה שיגרו מכתב לשר הרווחה יעקב מרגי, שבו כתבו: "במהלך השנים נשחק באופן דרמטי התעריף למימון פעילות מרכזי היום, שעלול להביא להתמוטטות של רבים מהם. אנו קוראות לך לפעול באופן אישי ומיידי לפתרון המשבר".
התרעות פיקוד העורף