בזמן שאנחנו נערכים לראיון, הטלפון של יניב לא מפסיק לצלצל, בכל שיחה הוא מתבשר על לוחמים שזקוקים למנות אוכל, ציוד או מקום לינה, "חילקנו היום מעל לאלף ארוחות והשאיפה היא להגדיל את הכמות", סיפר.
"אשתי העירה אותי בשבת בבוקר, הבנתי שיש חדירת מחבלים. הנעתי את הרכב בשבת, נסעתי הלוך חזור 4 פעמים. הצלחתי להציל כ-28 אנשים. קשה לתאר את מה שראיתי שם, המון גופות שהוצאתי, גם יום למחרת. באותם רגעים לא ראיתי פחד -לא חשבתי על שום דבר חוץ מלחלץ כמה שיותר אנשים".
"התקשרו אליי ממושב מסלול, הייתה שם בעיה עם האמבולנס", שיחזר. "הצלחנו לתקן אותו והבנתי שהצילו איתו עוד 50 פצועים בחיים. אני נפגעתי נפשית ממה שקרה, ראיתי זוועות זה מה שנותן לי את הכח לעשות הכל כדי שהחיילים יצטרכו להתעסק רק במשימה לכתוש את עזה ולא בחוסרים".
ביום השלישי למלחמה יניב הפך את ביתו למתחם שכולו לסיוע לחיילי צה"ל: "אני מעריך שהשקענו סכום של כ-400 אלף שקל יחד עם התורמים, לא הצלחתי לשלם אפילו שכירות כי כל מה שאני מתעסק בו כרגע אלה החיילים.
כל אחד עזר במה שאפשר. אנחנו רוצים לתרום, לעזור. אנחנו מבקשים מהמועצה גיבוי בכל מה שקשור לאירוח חיילים. יש עוד 150 חיילים שאני רוצה לארח, אבל צריך להוריד את הצמחייה ולשטח עם בטון. אני הבאתי טרקטור מכספי האישי".
"אני לא עושה את זה לבד. אני רוצה להודות לתורמים, אשר מבורקס בבא, שלומי ממעיין ענופה, דורון מתחנת הרענון, שמעון אוחיון מחנה'לה הם תורמים לנו המון וחייב גם להודות להם".
המשק שהפך לבית אירוח לחיילים
אבישי וליליאן, ממושב פטיש הפכו את המשק שלהם לבית אירוח לחיילים. בבית הפרטי מתארחים החיילים, "בחדר למעלה הם ישנים, הכל פתוח. הם מגיעים, בבוקר מחכה להן ארוחה שאשתי מכינה. החיילים יודעים שהם יכולים לצאת ולהיכנס בכל פעם", סיפר. "התעוררנו בשבת בבוקר וזה החזיר אותנו ישר לצוק איתן.
התרומה נותנת הרגשה טובה. לפעמים הם באים רק להתקלח וישר יוצאים לשטח. יש חייל דרוזי, אדם, מאוד התחברנו אליו, אנחנו שומרים על קשר. עכשיו הוא הזמין אותנו להתארח אצלו בצפון". בבעלות המשק, גם חנות פארם AGM, "אנחנו עושים הנחות גבוהות מאוד לחיילים ותרמנו מוצרי בסיס", שיתף. "בעזרת השם שהחיילים יחזרו בשלום - זה יותר חשוב מכל דבר אחר".
התרעות פיקוד העורף