"אך לעת ערב, עם רוח ערב, עלה נושר לו על גג ביתי", שרה זמרת במרכז כיכר החטופים. אט־אט הקהל מתחיל להתגודד סביבה, "אני יודעת, אני שומעת, מישהו הולך תמיד איתי", היא ממשיכה בשירתה. אילו הייתה שרה בכיכר מרכזית אחרת ברחבי העולם, כנראה שכובע הפוך היה מונח לידה. בכיכר אחרת, אולי הקהל היה מתקרב בעדינות כדי להניח מטבע או שטר, אך בכיכר החטופים בלב תל אביב הקהל שמתקרב אליה אוחז דגלים ושלטים. בלב תל אביב, הקהל מתיישב מולה, מוחה דמעה, מצטרף לשירתה.
התרעות פיקוד העורף