נורית משתפת על תחושת השליחות של בנה ומה שהותיר לאחר לכתו: "בננו נשלח למלחמה הזו על מנת להחזיר את החטופים, נשלח על מנת למוטט את שלטון המרצחים של חמאס, נשלח למלחמה הצודקת ביותר מאז הקמתה של המדינה. לפני שעדי יצא לקרב, ממנו לא חזר, הוא הותיר אחריו מחברת עם מכתבי פרידה מאיתנו ההורים, משתי אחיותיו, מהמשפחה המורחבת, מהחברים והמדינה אותה כל כך אהב. על כריכתה רשם ' ..לקרוא לאחר מותי..' ושם התווה לכל אחד מאיתנו את המשך הדרך. שם בין היתר הוא גם ציווה את החיים לדור התקומה, לדור התקווה, לדור חרבות ברזל עימו הוא נמנה. מהם הוא ביקש: '...מקווה שתחגגו כמו שתכננו שנעשה כשאני אחזור ושתספרו לילדים שלכם על כל הרגעים והחוויות שגם הייתי שותף להם, מתגעגע...".
עדי ציווה להם את החיים אבל גם את הזיכרון. הוא ציווה להם את העתיד מבלי לשכוח את העבר, הוא נתן להם יכולת להמשיך הלאה למרות העצב ושלח אותם לדרכם עם געגוע עמוק.
נורית מספרת כי עדי ז"ל כתב מחברת האישית: "עדי השאיר במחברת בכתב ידו מכתבים מפורטים לנו להורים, לשתי אחיותיו, למשפחה המורחבת, לחברים וגם הותיר מכתב לנו כמדינה, כאומה. מכתב של בחור צעיר שידע לקחת אחריות מלאה על הגנת אזרחיו. מכתב של בחור שהבין את תפקידו של הצבא והבין את גודל השעה: '...אני יוצא למלחמה הזו בידיעה שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת, ועכשיו תורי להגן עליה ולנקום את נקמתם של כל האזרחים והחיילים התינוקת והזקנים וכל הנשים שהיו פשוט חסרי אונים מול התופת של חמאס. זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין, מקווה שתזכרו אותי, עדי...".
בעצרת "שרים יחד לשובם" של מטה משפחות החטופים, שמתקיימת מדי שבוע ביוזמת מטה משפחות החטופים, ישתתפו גם מירי בן עמי - אמו של החטוף יוסף חיים אוחנה, לאה ינאי - אחותה של מורן סטלה ינאי שחזרה מהשבי, והרב ליאור אנגלמן – סופר וראש בית המדרש הקהילתי בכפר סבא. בחלק האומנותי יופיעו: שמואל, קופרמן והלהקה והרכב "לו יהי" נורית ליאון מגיעה להזדהות עם כאבן של משפחות החטופים ולחזק את ידיהן בעצרת שכולה אחדות.
התרעות פיקוד העורף