שנת הלימודים בבתי הספר העל־תיכוניים הסתיימה, ועבור כ־1,300 מורות ומנחים בתוכנית היל"ה לנוער בסיכון, שהם מורי קבלן, זוהי שוב, כמדי שנה כמעט, יציאה למצב של חוסר ודאות לגבי השאלה - האם ובאיזה היקף תהיה להם עבודה בסוף החופש הגדול.
רק שהשנה מתווסף ממד נוסף לחוסר הוודאות הזה משום שהמורים מקבלים זכיין־מעסיק חדש שנבחר על ידי משרד החינוך להפעיל את התוכנית. המשמעות – הוותק והתנאים (ימי מחלה, חופשה והבראה) שוב מתאפסים, כל הסכם קיבוצי שעליו חתמו המורים בעבר מול הזכיין הקודם בטל והעתיד של כל העובדים בתוכנית לוט בערפל.
כך מתייחסת המדינה למורים שהם התקווה האחרונה של התלמידים החלשים ביותר. תוכנית היל"ה של משרד החינוך לנוער נושר מהווה את התחנה האחרונה במערכת החינוך לכ־8,000 תלמידות ותלמידים בכל שנה, אשר נפלטו ממערכות החינוך הפורמלית.
מורי התוכנית נלחמים על כל תלמיד בדרך לתעודת 10 או 12 שנות לימוד או תעודת בגרות. למרות חשיבות עבודתם, השכר נמוך משמעותית ממקביליהם שתחת משרד החינוך והם לא זכאים לכל התנאים הנלווים שמקבלים המורים בחינוך העל־יסודי.
מנחי התוכנית גם לא מקבלים החזר הוצאות מלא על הוצאות שנדרשות מתוקף תפקידם. בצר להם נאלצים כעת מורי התוכנית המאוגדים בארגון כוח לעובדים לצאת למאבק חדש, אחרי שגם הישג של העלאת 30% בשכרם לאחר מאבק קודם שהסתיים בהצלחה, טרם מומש על ידי משרד החינוך הקובע את שכרם וגורר עיצומים מצדם.
עמרי פז, ראש ענף חינוך בכוח לעובדים, מוסיף: "דווקא בשנה שבה קיימת עלייה של נוער נושר ממפוני הצפון והדרום וכשאנו שומעים על עלייה של 20% בנוער נושר בשנתיים האחרונות, בוחר משרד החינוך להתעמר במורים שמצילים הלכה למעשה אלפי בני הנוער כל שנה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מכיר בכך שמורי התוכנית זכאים לביטחון ולרצף תעסוקתי ועם זאת חשוב להדגיש כי בין המורים לבין המשרד לא מתקיימים יחסי עובד־מעסיק. היל"ה אינה זהה ללימודים במערכת הפורמלית ושכר העבודה של מוריה ראוי ומשקף את אופייה השונה על גמישותה, היקף עבודתה ושאר ההבדלים בינה לבין עבודת המורה במערכת הפורמלית".
התרעות פיקוד העורף