בתחילת חודש יולי פורסם כי מספר נכי צה''ל המטופלים באגף השיקום של משרד הביטחון חצה את ה־70 אלף וכ־35% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות. הצפי להיקלטות פצועי מלחמה עד סוף השנה עומד על כ־20 אלף. בשבוע שעבר הקימו הלומי הקרב מאהל וישנו במשך שבוע וחצי מול הבניין. שלשום נפגשנו איתם רגע לפני הפגישה שלהם עם לימור לוריא, סמנכ"לית וראש אגף שיקום במשרד הביטחון, שנקבעה בעקבות המחאה.
"עוד פעם מחכים כמה חודשים, צוברים כוחות, עוד פעם יוצאים לזעוק וככה זה מעל 20 שנה. אבל זה לא יכול להימשך. יצאנו לכאן בזמן מלחמה כי זה הגיע למצב של טירוף. כל יומיים אני צריך לנסוע למישהו כדי לשכנע אותו לא להתאבד, לא לקפוץ, לא לעזוב את העבודה. אין לי כוחות נפשיים כבר. אנחנו פה ומבקשים סליחה, זה לא אישי, אבל אנחנו חייבים לזעוק בשביל כלל נכי ונכות צה"ל ובטח, לצערנו, בשביל החדשים שיצטרכו גם לעשות הרבה מלחמות. לנו לא היה מי שיעשה את המלחמות בשבילנו".
אמסלם: "אני הלום קרב, 50% נצרך. ב'צוק איתן' איבדתי שני חברים ואיבדתי עוד שלושה חברים ששמו סוף לחיים שלהם במלחמה האמיתית של היומיום. אנחנו נמצאים פה היום כי אנחנו נלחמים על הזכויות שלנו, על השוויון בין הלומי קרב נצרכים ובין נכים פיזית 100% פלוס".
לוי: "צריך להבין שהלומי הקרב הם לא אנשים חיים. אני נהרגתי כבר ב־2003, 2004, 2005. אני כבר לא חי, אין לי חיים נורמליים. אני יכול ללכת ברחוב, לחייך, אבל בתוך הלב אני מת. הרבה יגידו לך שלהיות קטוע נפש זה הרבה יותר גרוע מלהיות קטוע רגל, הרבה יותר גרוע. קטוע רגל יכול לפתח קריירה. יש לי חבר קטוע רגל מ'עופרת יצוקה', הוא יושב במשרדים, יש לו עובדים, הוא מתפתח. אני לא מסוגל לקום בבוקר, לא מסוגל לעבוד. לכן אנחנו רוצים להיות שווים לנכים 100%".
"מתיש להילחם במערכת"
"יש חשיבות קריטית לתיקון מיידי של הליקויים", הזהיר בשעתו המבקר, "למען אלפי הפצועים בגוף ובנפש מאז ה־7.10, למען הלוחמים בחזית ברגעים אלו ולמען כלל נכי צה"ל".
זיהוי מוקדם, מיצוי התקציבים והזכויות ברפורמת "נפש אחת", הבנת ההשלכות הכלכליות והתדרדרות חמורה מאז ה־7 באוקטובר, הם עיקרי הנושאים שהלומי הקרב שהתאספו בחזית אגף השיקום רוצים לעורר סביבם מודעות. חשוב לומר כי עוד קודם להקמת מאהל המחאה הצהיר אגף השיקום כי משרד הביטחון מקים ועדה ייעודית למתמודדים עם פוסט־טראומה.
"מתוך הבנת המאפיינים הייחודיים של התמודדות נפש והשלכותיה הרחבות על כלל היבטי החיים, מוקמת ועדה ייעודית שתדון בסיוע לפנים משורת הדין - כזה אשר לא ניתן בזכאויות וההטבות הניתנות במסגרת החוק ורפורמת "נפש אחת". ואכן, חשיבות הסיוע ומיצוי הזכויות הופכת ברורה גם כשאנחנו דנים בהתמודדות הכלכלית של הלומי הקרב. "מהסיפורים ששמעתי לאורך השנים, אני יכול לומר לך שאין הלום או הלומת קרב שאין להם חצי מיליון חובות ומעלה, וזה נובע מחוסר טיפול בהתחלה", אומר אטדגי.
לוי: "כיוון שהלום קרב הוא לא אותו אדם שהיה לפני הקרב, הוא נכנס לחובות. הוא מגיע למצבים של פת לחם. אני במיליון שקל חובות עקב הפציעה שלי. לכן אני אומר, תיקחו אחריות על המצב שלי, אני נכה שלכם, אני מטופל שלכם".
באותו הדיון הוצף גם האתגר המשמעותי של אגף השיקום בימים אלה והוא כוח אדם. "רופא אחד באגף השיקום מטפל כיום ב־4,000 פצועים, ויש 280 תקנים שאינם מאוישים", נאמר בוועדה.
"אני מוכר כבר שנתיים", מוסיף אמסלם, "זאת אומרת ששמונה שנים לא ביקשתי עזרה, כי רציתי להיכנס לחברה הישראלית. רציתי לעבוד כמו כולם, רציתי לפרנס בית כמו כולם, להיות גבר, להיות אבא כמו כל האבות וזה פשוט לא צלח. ניסיתי, שום דבר לא צלח. אנחנו רוצים את הזכויות שמגיעות לנו. המדינה שלחה אותנו להילחם והגיע הזמן שיילחמו עלינו. כרגע אנחנו מרגישים שהמדינה שכחה את הגופה שלנו אי שם בשדה הקרב".
יוזמת "מעגלי עשייה", שהוקמה בשנת 2021 במהלך מבצע "שומר חומות", מונה כבר 500 מתנדבים ומטרתה כאמור לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, בוודאי כאלה שנקלעות למציאות קשה אף יותר בתקופות הרות אסון, כך לדברי סיושוב. במגרש החנייה של אגף השיקום הוא מסביר את המחאה הנוכחית: "המטרה של המחאה הצודקת הזו היא להביא לשינוי בתנאי החקיקה. הלומי קרב לבשו מדים והגנו על המדינה שלנו, נפצעו כתוצאה מזה ובימים אלה מתמודדים עם אתגרי מחיה לכאורה פשוטים, אבל שעבורם הם לא פשוטים בכלל״.
"לא רוצה ליפול לתהום"
בתחילת השנה הציגה לוריא, ראש אגף שיקום, לוועדת החוץ וביטחון את פעילות האגף מאז ה־7 באוקטובר ותיארה כי בשלושה חודשי הלחימה מאז ה־7 באוקטובר נכנסו לטיפול האגף פי שניים מטופלים מבכל שנת 2022. "אין הלום קרב במדינת ישראל שיכול להגיד שהמצב שלו לא הידרדר מאז ה־7 באוקטובר", אומר אמסלם. "המראות שראינו אז הזכירו לנו את הקרב, החזירו אותנו אחורה. אני יכול להגיד לך על עצמי, אני כל כך רציתי להיכנס לעזה ולא הייתה לי את האפשרות כי אני נצרך. ניסיתי להתנדב ולא אישרו לי התנדבות. אבל עצם העובדה שחברים שלך שוב בעזה ואתה בבית יושב וכל יום שומע על עוד חייל שנפל ועל עוד חטוף, זה גומר אותך. המלחמה הזאת היא הטריגר הגדול שלנו".
אטדגי: "אני עובד בחברת החשמל ועד לפני תשעה חודשים הייתי עובד מצטיין, מכור לעבודה, אוהב את העבודה. אבל מאז שפרצה המלחמה המצב הנפשי שלי התדרדר, ולצערי גם הפיזי, ואני תשעה חודשים לא מסוגל לעבוד. אני בע"ה מחכה לקטיעת הרגל וכך להתחזק פיזית ונפשית, כי בשבילי העבודה היא הכל ואני לא רוצה ליפול לתהום. כבר הייתי שם פעם. לכן אני מקווה שיהיה טוב".
אטדגי, בן 49 מקריית אתא, נדרס בידי מחבל כלוחם משמר הגבול במחסום 300 לפני כ־28 שנה. לאחר הפציעה הוא עבר תהליך שיקום ארוך, אבל כאמור בזמנו לא אובחן עם פוסט־טראומה ואולי לו היה מאובחן, מסע חייו לאחר מכן יכול היה להיות אחרת. "התמודדתי כל החיים לבד", הוא אומר, "היו לי נפילות ועליות והתדרדרויות, אבל מעולם לא ויתרתי על עצמי ומעולם לא דרשתי את הזכויות שלי, אלא רק לפני חודשים בודדים. זה גם סימפטום של המחלה הזאת, שהבנתי אותו רק לאחרונה".
לוי: "משרד הביטחון וצה"ל טוענים שכשלוחמים משתחררים מהמלחמה מביאים להם קב"נים. אני יודע כי אני השתחררתי עכשיו. אבל מה קורה? הקב"ן לא עושה לך שיחה אחד על אחד, אלא עושים שיחת עיבוד לכולם, וכשאתה בשיחת עיבוד, אז יש את האגו הגברי הזה לא להוציא, אלא להגיד 'אני בסדר, אני בטוב, כיף לי', אבל לפי דעתי 70% אצלנו בפלוגה נדפקו. הקב"נים אומרים שהם לימדו את המפקדים איך לזהות פוסט־טראומה, אבל אתה סומך על ילד בן 25 שיזהה פוסט־טראומה? זה לא רציני. כל לוחם צריך לעבור אבחנה בשחרור".
בתום הפגישה מסר לנו אמסלם כי הצדדים סיכמו שתכונס ועדת ל' לטובת דיור להלומי קרב וטיפול במחלות נלוות כדוגמת בעיות שיניים ולחץ דם, ונכון לעכשיו המחאה לא תימשך, אבל הם ממשיכים לפעול כדי לעורר מודעות לנושא החשוב.
מטעם אגף השיקום נמסר לנו כי "אגף השיקום סבור שישנם נכי צה"ל שמתמודדים עם נכויות נפשיות קשות המצריכות מענה ייחודי שאינו נתמך במסגרת החוק. לנוכח זאת הוקמה לפני כחודש ועדה ייעודית עבור נפגעים עם פציעות ראש, נפש, פוסט־טראומה ונכויות קשות במטרה לדון בסיוע שלא ניתן בזכאויות וההטבות הניתנות במסגרת החוק ורפורמת "נפש אחת". בוועדה יידון כל מקרה לגופו, כך גם עודכנו שלושת נכי צה"ל שעמם התקיימה הפגישה. אנו נמשיך לפעול לשיפור מתמיד של המענים לפצועי ופצועות צה"ל".
התרעות פיקוד העורף