מאז שבעה באוקטובר, מדינה שלמה נכנסה לקו האש. המלחמה הסבה נזקים עצומים בתחומים רבים במדינה, אחד התחומים שספג נזקים עצומים הוא הטבע הישראלי. מחר ( שני) נציין שנה מאז פרצה המלחמה וברשות הטבע והגנים פרסמו דו"ח המסכם את היקפי הנזק בטבע.
בשנה האחרונה נרשמה צניחה של כ-3.6 מיליון במספר המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים וכ-340 אלף דונם נשרפו. מפילוח הנתונים עולה, כי מרבית נזקי השריפות – כ-196 אלף דונם – היו במחוז הצפון, כאשר המרחב שנפגע ביתר שאת הינו מרחב הגולן, שספג פגיעה של כ-116 אלף דונם ובו שמורת הטבע יהודיה, שסבלה ממספר אירועי שריפה, אשר פגעו בכ-15.5 אלף דונם.
בין הנזקים הבולטים גם אלו שנגרמו לשטחים בצל השריפות הרבות, יחד עם צוותי כבאות הצלה, פעלו פקחים של הרשות, בסיוע לכיבוי שריפות הפורצות בשמורות, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים.
בנקודות שריפה רבות הצליחו הצוותים למנוע פגיעה בשמורות הטבע ולצמצם את הפגיעה בבתי גידול איכותיים. עם זאת, השריפות פגעו לעיתים בבעלי החיים ובצומח, בעיקר באזורים אשר לא נשרפו שנים רבות.
בין שמורות הטבע שנפגעו עד כה בצורה המשמעותית ביותר נמצאות השמורות: רכס בשנית, הר אביטל והר בנטל, יער מסעדה, טבע חרמון, נחל חצור, מורדות נפתי, רמת דלתון, הר מירון, מסדרון בר ז, נחל כזיב, גן לאומי אכזיב, ראש הנקרה וחוף ראש הנקרה. בנוסף, גם נגרמו נזקים כבדים ליערות ולשטחים פתוחים המצויים באחריות קק"ל.
ברשות הטבע והגנים הודיעו, כי כבר נערכים ליום שלאחר הלחימה, כשר ניתן יהיה להיכנס לכלל השטחים שחוו את הלחימה ויחלו בעבודות הערכת היקף הנזק.
בין היתר, יהיה צורך לבצע ניטור של כלל השטחים, לערוך סקרי צמחים, בעלי חיים ושימור להבנת היק הפגיעה בהם כתוצאה מהמלחמה, לעסוק בסילוק מפגעים, שיקום השטח, שיקום ממשק המבקרים ומניעת פגיעה עתידית למטיילים, לצד שיקום בתי גידול וצומח, מניעה וטיפול בצמחים פולשים ומינים מתפרצים ומניעת שריפות. זאת, באמצעות רכש ציוד נוסף ושיקום השטחים שנפגעו משריפה.
אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, ד"ר עמית דולב, אמר עוד: "לא צריך להיות מומחה כדי להבין שמלחמה לא מטיבה עם הטבע ועולם החי. המלחמה אינה דומה לקורונה. אי נוכחות מטיילים בטבע לא אומרת שהשטח חף מאדם. רעש הלחימה, השריפות, תנועת הצבא – כולם משפיעים על עולם החי והצומח וכן גם על בתי הגידול שנפגעו ממגוון פעולות תשתית, שבוצעו כחלק מהמאמץ המלחמתי – מהצומח על הקרקע, דרך בעלי החיים ועד הדורסים בשמיים, כולם מושפעים. בזכות עבודה עצימה מאוד של צוותי רשות הטבע והגנים, במהלך השנה הצלחנו לצמצם את היקף הפגיעה ולנסות להגן על הטבע מפגיעו משמעותיות יותר".
בתוך כך, מסקר שערכה הרשות ביולי 2024 עולה, כי כ-65% מהנסקרים העידו כי ביקרו במהלך שנת המלחמה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. ברשות מעריכים, כי הציבור הישראלי מזהה את היציאה לאתרי הטבע והמורשת ככאלו שתורמים לבריאותו הפיזית והנפשית ולתחושות היציבות והוודאות ובוחר בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע כמקום בילוי בו ניתן להתאוורר.
לעומתם, כ-35% מהנסקרים ציינו, כי לא ביקרו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים בשנה האחרונה. על פי נתוני כניסות המבקרים מתחילת המלחמה עד סוף חודש ספטמבר עולה, כי חלה ירידה חדה של כ-38% בכניסות המבקרים הישראלים לעומת הנה הקודמת.
עוד עולה מהנתונים, כי על רקע הפסקת התיירות מחול, צנח מספר המבקרים התיירים שאינם ישראלים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים בכ-95% לעומת השנה שעבר.
מפילוח הנתונים גם עולה, כי חלה מגמת שינוי חיובית בכניסת המבקרים לאתרים החלה בקיץ. בתחילת המלחמה נרשמה ירידה של כ-80% במסרי המבקרים ובחודש אוגוסט האחרון הירידה הצטמצמה לכ-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מפרוץ המלחמה, ביקרו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים כ-5.9 מיליון מבקרים ישראלים, לעומת כ-9.5 מבקרים ישראלים בתקופה המקבילה אשתקד.
האתרים בהם מספר המבקרים מאז פרוץ המלחמה היה הגבוה ביותר היו: גל לאומי חוף פלמחים (1.230 מיליון מבקרים), גן לאומי מקורות הירקון-תל אפק (370 אלף), גן לאומי קיסריה (350 אלף), גן לאומי גן השלושה (310 אלף) וגן לאומי תל אשקלון, שבחודשים הראשונים של המלחמה היה סגור (270 אלף מבקרים).
עוד עולה מהנתונים, כי חניוני הלילה של הרשות ספגו ירידה ניכרת של כ-47% בכניסות. זאת, על רקע סגירת חניוני הלילה בגנים הלאומים חורשת טל, אכזיב, נחל עמוד ויחיעם – מתחילת המלחמה.
התרעות פיקוד העורף