האנדרטה עם הכיתוב המרגש והמצמרר על רקע תמונותיהם השמחות היא אחת מעשרות אנדרטאות שהוקמו לאורך כביש 232, להנצחתם של נרצחים וחללים בשבת השחורה ב־7 באוקטובר, כאשר מחבלים של חמאס רצחו באכזריות וללא הבחנה.
לאחר כשעתיים ברחו שרון ואוריה מהרכב ומצאו גם הן את מותן. זהו סיפור שקשה לשמוע וקשה לספר. סיפור של נשמות יפות, שלא ישובו לעולם. בליבנו לעד, יהי זכרם ברוך". בסמוך לאחת הא נדרטאות נראה אדם מבוגר, המשקה בחום הכבד שני עצי ברוש שנשתלו משני צידיה. הוא רק הגיע להשקות ולהתייחד וכעבור זמן קצר המשיך בדרכו. לצד אנדרטאות שכבר הוקמו ישנם בדרך גם פינות הנצחה עם שלטים ותמונות.
גבורתו של ענר
בכביש ניצבות שתי "מיגוניות המוות", מיגוניות קטנות בסמוך למפלסים ולקיבוץ רעים, שבכל אחת מהן הצטופפו עשרות צעירים שהצליחו להיחלץ מהמסיבה בנובה - ורובם נרצחו. ברחבת תחנת האוטובוס מול הכניסה לקיבוץ רעים עמדו בצהרי יום שישי שעבר עשרות צעירים מאזורים שונים בארץ, כדי לראות במו עיניהם את עוצמת הזוועה במיגונית החמה, שבתוכה הצטופפו כ־20 צעירים.
מכביש 232 מגיעים לאחד ממוקדי הטבח בשבת השחורה – מסיבת הנובה ביער רעים, שבה נרצחו 383 בני אדם, מאות נפצעו ו־44 נחטפו על ידי המחבלים, כאשר חלקם נרצחו בשבי חמאס.
המתחם הפך לאתר הנצחה לדורי דורות. התמונות של כל אחת ואחד מהנרצחים מתנוססות במתחם, רובן עם הסיפור האישי של כל נרצחת ונרצח, לצד מיצג כלניות ומיצגים אותנטיים הממחישים את השעות הנוראיות, כאשר מחבלים טבחו ללא הבחנה, בפיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
מתחם הנובה הפך לאתר עלייה לרגל, לקבוצות ויחידים, וגם מתקיימים בו סיורים מודרכים. ריטה ידיד מחיפה, שהיא ובעלה גיא, שנפצע, ניצלו בנס במסיבת הנובה, כאשר הסתתרו במשך שעות ארוכות בתוך קרוואן מכירת הכרטיסים, הדריכה קבוצה שהגיעה ממרכז הארץ.
"אני מקיימת סיורים מודרכים, כדי שכולם יידעו מה קרה", היא מספרת. "חשוב לחבר את האנשים לאירועים הנוראיים שקרו. מגיעים לכאן אלפים, גם קבוצות מחו"ל". בעלה גיא אומר עוד בעצב: "ההבדל בינינו לבין המחבלים הוא שאנחנו אנשים שמקדשים את החיים והם מקדשים את המוות. עד 7 באוקטובר, כשראינו מוטציות של השטן, האמנתי בטוב. המראות שחווינו ילוו אותנו לנצח".
באותה עת הגיעו רבים להתייחד עם יקיריהם שנרצחו. חלקם הדליקו נרות נשמה והניחו פרחים. בין המגיעים גם משפחות, חברים ומוקירים. כל אחת ואחד הוא עולם ומלואו, שחייו נגדעו באכזריות בטרם עת. נעמה מפתח תקווה ממליצה להגיע ולראות מקרוב, כדי להבין מה אירע. "כשאתה שומע את הסיפורים הקשים ורואה את האנדרטאות בנובה ובכביש - זה לא נתפס".
עדי, שהגיע עם חבריו, מוסיף: "הסיור חשוב ביותר, הוא מזכיר לי את הביקור באושוויץ". מהנובה, שם ממשיכים להתבצע עבודות הכשרה של הקרקע לקליטת המבקרים הרבים, כאשר מתוכננים בתוכו מיצגים נוספים כחלק מאתר ההנצחה העוצמתי, המשכתי עם הצלם לביקור באתר "המכוניות השרופות", בסמוך למושב תקומה.
גם לשם מגיעים רבים, יחידים וקבוצות, ומתקיימים בו סיורים מודרכים המתואמים מראש. עם זאת, גם בעת שהאתר סגור אפשר לראות מבעד לגדר את המראות הקשים. אלפי המכוניות, ברובן חרוכות לאחר שעלו בלהבות, יוצרות המחשה מוחשית של מה שאירע באזור באותה שבת נוראית. הזוועות התרחשו גם בקיבוצים באזור, בהם בארי, כפר עזה וניר עוז, אבל הכניסה אליהם למבקרים אינה אפשרית.
"סיור חובה"
ממגרש המכוניות השרופות המשכנו לשדרות, למתחם שבו ניצבה תחנת המשטרה שעליה השתלטו מחבלים. בשעות הלילה של 7 באוקטובר צה"ל פוצץ את התחנה, שבה שהו מחבלים, ומשטרת שדרות עברה למבנה חדש. במתחם עסקו פועלים בקדחתנות בהכשרת אנדרטת הנצחה, לקראת יום השנה לציון השבת השחורה ב־7 באוקטובר. "זה סיור חובה, שמאפשר להבין מה שקרה", סיפרו אורי ויעל, בני זוג ממבשרת ציון.
עידן (28) מטירת כרמל המחיש את התחושות לאחר הסיור המטלטל: "הגעתי בפעם הראשונה לעוטף עזה. חובה לכל ישראלי להגיע, שיראו את המקומות. אין כמו מראה עיניים. צריך להכניס את הסיור לתוכנית הלימודים בכיתות הגבוהות בתיכונים".
התרעות פיקוד העורף