במכתב שנשלח לשר החינוך, תיארו ההורים את המציאות הבלתי נסבלת שבה ילדיהם נאלצים ללמוד בתנאים חלקיים ולא ראויים, כשמאחוריהם שנה שלמה של לחימה מתמשכת בצפון, אשר גבתה מהם מחיר כבד – פערים לימודיים גדולים, העדר מענים חינוכיים מתאימים, תסכול רגשי וחברתי מתמשך וחיים באזור משותק ללא פנאי וחוגי העשרה.
"הילדים שלנו משלמים מחיר כבד ומתמשך״, כתבו ההורים. "פערים לימודיים עצומים הולכים וגדלים, יש מעט מאוד מענים חינוכיים, רגשיים וחברתיים, וכל זאת תוך התמודדות בלתי פוסקת עם רעשי המלחמה, הגבלת חופש התנועה, מחסור בצוותי חינוך, וחיים באזור משותק שבו אין שום פעילויות פנאי או חוגי העשרה". ההורים מתארים תחושה של תקיעות ואי-וודאות לגבי העתיד החינוכי של ילדיהם, שאינם מצליחים להדביק את הפערים שנוצרו במהלך השנה האחרונה.
הבקשה המרכזית של ההורים היא להפסיק את הלמידה דרך הזום, ולהפעיל מענה חינוכי יישובי פיזי לבתי הספר היסודיים בקיבוצים, תוך שימוש בצוותי חינוך מקומיים ותגבור תקציבי של פעילויות העשרה חברתיות ורגשיות. ההורים מדגישים כי אין בכוונתם לסכן את ילדיהם או את צוותי החינוך, אך הם דורשים שיימצא פתרון יצירתי שיאפשר לילדים ללמוד בצורה פיזית ומעשית, כפי שצריך לקרות בכל מערכת חינוך. "אנחנו מבינים שאנחנו נשארים בקו עימות ולא רוצים לסכן את הילדים וצוותי ההוראה, אבל משרד החינוך והמועצה חייבים לחשוב בצורה יצירתית כיצד לספק מענה ראוי לילדים שלנו״.
נברו הוסיפה: "הרבה משפחות עוזבות את האזור, אבל מי שנשאר כאן – לא מקבל מענה חינוכי ראוי. הילדים שלנו בלמידה לא רלוונטית ולא אפקטיבית, בלי צוותי חינוך מספקים. אנחנו דורשים ממשרד החינוך לספק מענה חינוכי פיזי בתוך היישובים, לפי ההנחיות של פיקוד העורף, תוך שימוש בכוחות הוראה מקומיים. הלימודים בזום הם פתרון חלקי בלבד, ואנחנו רוצים שהלימודים במתכונת הנוכחית הזו יופסקו. הילדים צריכים לחזור ללמידה משמעותית, פיזית ולהדביק את הפערים העצומים שנוצרו בשנה האחרונה".
במכתבם, ההורים קוראים למשרד החינוך להכיר במצבם המורכב והייחודי ולספק פתרונות מידיים ומותאמים. "חייבים להכיר בנו כאוכלוסייה מיוחדת שזקוקה למענה ייחודי. אחרי שנה של ויתורים, פשרות ומענים חלקיים, אנחנו דורשים שינוי״, ציינו.
70% מתושבי הצפון שוקלים לא לחזור הביתה
לצד זאת, ממצאי סקר חדש שנערך על ידי עמותת "121" ו"מיזם 710״ מצביעים על מציאות קשה בקרב המפונים מהצפון והדרום בעקבות המלחמה. הסקר, שנערך כשנה לאחר הפינוי, מצא כי 50% מהמפונים שוקלים לא לחזור ליישובי הקבע שלהם, כאשר בקרב מפוני הצפון שיעור זה מזנק ל-70%. הנתונים חושפים תמונה מדאיגה של פגיעה בפרנסה וחוסר תמיכה תעסוקתית מהממשלה, מה שמעלה חשש לקראת קטסטרופה תעסוקתית-כלכלית.
הסקר נערך על ידי מכון "מאגר מוחות" במהלך חודש ספטמבר, וכלל מדגם מייצג של מפונים מהצפון והדרום שעבדו טרם המלחמה. עיקר הממצאים מצביעים על כך ש-68% מהמפונים דיווחו על ירידה בהכנסתם בעקבות הפינוי, ו-53% מהם נתנו ציון נמוך לממשלה על הטיפול במצבם התעסוקתי. עוד נמצא כי חמישית מהמפונים אינם עובדים כלל, ו-64% מעוניינים להגדיל את הכנסתם, כאשר 20% מהם שוקלים לבצע הסבה מקצועית.
הסקר גם מצא כי 35% מהמפונים שחזרו לעבוד דיווחו על שיפור במצבם הנפשי בעקבות החזרה לשוק העבודה, ו-34% מהם העידו כי הכשרה מקצועית או לימודים היו יכולים לסייע להם במציאת תעסוקה הולמת. עם זאת, 52% מהמפונים דיווחו כי העלות הכספית הכרוכה בלימודים מהווה קושי משמעותי.
במיזם 710 ועמותת 121 מדגישים כי יש לראות במשבר הנוכחי הזדמנות לתמיכה רחבה יותר שתסייע לא רק לשיקום הפרנסה של המפונים, אלא גם לצמיחה כלכלית מהירה לאחר המשבר. "ניצול נכון של התקופה הזו יאפשר לעובדים לחזור לשוק העבודה מחוזקים יותר, עם כישורים חדשים ומשכורות גבוהות יותר", הוסיפה ניר.
התרעות פיקוד העורף