237 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בכבישים בין־עירוניים, 139 נהרגו בתחומים העירוניים ו־11 נהרגו בשטחים פתוחים. עוד עולה מהנתונים ש־135 אנשים נהרגו השנה בתאונות דרכים ברכב הפרטי, 103 נהרגו כהולכי רגל ו־87 ברכיבה על אופנועים וקטנועים.
השלכות המלחמה
"ההזנחה של הממשלות מתבטאת בקיצוץ בתקציבים בכל הנושאים הרלוונטיים", יעקב מפרט. "בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בתקציב של כבישים אדומים ומוקדי סיכון וגם בתקציבי המשטרה – פחות ניידות, פחות שוטרים, פחות מצלמות אכיפה שאמורות לשמש תחליף כשאין שוטרים. נעשה גם פחות חינוך בנושא. ההזנחה לא התחילה היום, אבל היא הולכת ומתעצמת, גדלה משנה לשנה. גורם משמעותי נוסף שמשפיע על תאונות הדרכים הוא חוסר ההצלחה בהפעלת מערך האכיפה הדיגיטלי. היינו אמורים להיות בפריסה של מאות מצלמות בכל רחבי הארץ לפני כעשור, ובפועל יש היום כ־100 מצלמות שמיועדות לאכיפת מהירות ולמעקב אחרי מעבר ברמזור אדום".
מנכ"ל עמותת אור ירוק מסביר את השלכות המלחמה על הנושא: "אנחנו יודעים שאגף התנועה נאלץ להסיט כוחות, ניידות ושוטרים לפעילויות שיטור שקשורות למלחמה. כמו כן, יש להניח שרמות הלחץ והכעס של האזרחים בעת מלחמה משפיעות גם על אופי הנהיגה שלהם".
לדבריו, אפשר היה להעריך שהירידה במספר הקילומטרים שנסעו כלי הרכב הפרטיים השנה, מפני שאנשים רבים היו מגויסים, ומפני שכבישים באזורים רבים בארץ היו סגורים לתנועה, תביא לירידה במספר התאונות. אבל קרה ההפך.
איפה אנחנו ואיפה העולם
גם אלברט טוענת שהנתונים מ־2024 חמורים במיוחד על רקע צמצום התנועה בכבישים השנה: "בתקופת המלחמה, הרבה מקומות עבודה מאפשרים עבודה מהבית, יש הרבה מגויסים שלא נוסעים לעבודה, ויש פחות פעילויות פנאי. הייתי מצפה לפחות תאונות, אבל קיבלנו יותר. זה קרה גם בגלל התנהגות הנהגים וגם מגורמים נוספים, שבאופן כללי משפיעים על תאונות דרכים: בעיות של אכיפה, מדיניות תחבורתית, חינוך, תשתיות, מצב כלי הרכב. כיוון שיש הרבה גורמים, גם הגישה צריכה להיות מערכתית. זו גישה שמובילה בכל העולם. לצערנו, בכל הגורמים שמניתי אין שום שיפור, אלא אפילו הרעה. לא משקיעים מספיק כסף בבטיחות, רמת האכיפה יורדת, יש פחות טיפול במוקדי סיכון, בתשתיות. כשטיפלו בנושא הבטיחות בדרכים, הייתה ירידה. בשנת 2012 ירדנו לראשונה מתחת ל־300 הרוגים בשנה, ומאז הגרף במגמת עלייה. ירד קצת בקורונה, ועלה שוב. במדינות ה־OECD המובילות בבטיחות בדרכים מדובר על שלושה הרוגים למיליארד קילומטר נסועה (הקילומטרז' הכללי שנסעו כלי הרכב). בארץ זה כפול, סביב שישה הרוגים".
מספר ההרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה עומד על כ־33 אלף. "גם אנחנו, כאזרחים, וגם מקבלי ההחלטות, לא קולטים את המשמעות של הנתון הזה", אלברט טוענת. "ובעיקר מקבלי ההחלטות, שזו האחריות שלהם. כמו שהם אחראים לביטחון ולחינוך שלנו, הם גם אחראים לבטיחות שלנו בדרכים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "על אף שניידות התנועה הוסטו לטובת משימות הקשורות במלחמה, לא הייתה לכך השפעה על האכיפה, שכן יש עלייה באכיפה מול התקופה המקבילה אשתקד. לראיה, בשנת 2023 נרשמו 342,374 דוחות, ובשנת 2024 נרשמו 354,680 דוחות".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה מציב את הבטיחות בראש סדר העדיפויות. עוד בקדנציה הקודמת השרה רגב העבירה החלטת ממשלה לגיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית למאבק בקטל בדרכים. משרד התחבורה פועל בשיתוף עם הרלב"ד להוציא לדרך את התוכנית ולקדם החלטות ממשלה ושינויי חקיקה נדרשים על מנת לסייע במאבק בתאונות הדרכים ולהציל חיי אדם.
"משרד התחבורה באמצעות הרלב"ד מקדם ומרחיב תוכנית 'עיר בטוחה' לרשויות נוספות כדי לשפר את נושא הבטיחות בדרכים. במאבק בתאונות נדרשת שילוביות של מספר גופים, וביניהם גם משטרת ישראל. הגורם האנושי הינו הגורם המוביל לתאונות ואכיפה ראויה ומוגברת תסייע במאבק. ב־2024 הרלב"ד קידמה שת"פ עם משטרת ישראל להגברת אכיפת מהירות וקמפיין הסברה.
"משרדנו פועל בימים אלה להפיכת כבישים אדומים לבטוחים יותר. המשרד מטפל במאות מוקדי סיכון. בנוסף, בשנה האחרונה קידם משרדנו פעולות הכרחיות להגברת הבטיחות בדרכים וביניהם את התקנה החדשה של השרה רגב שאושרה בוועדת הכלכלה של הכנסת, נשיאת לוחית זיהוי על כל רכב תחבורה קלה, נושא שהיה תקוע בשנים האחרונות, במטרה לחזק את יכולת האכיפה נגד רוכבים הנוהגים באופן פרוע ומסכנים את הולכי הרגל ואת שאר משתמשי הדרך, ואת עצמם".
התרעות פיקוד העורף