הוא פירט אודות השיקולים שהנחו את המתנגדים לעסקה: "מי שהתנגד לעסקה היו אלה אנשי החישובים הנכונים: הם אמרו שאנו מוותרים לחמאס על כל הישגי המלחמה וחוזרים למצב של השישה באוקטובר ובכך לא רק משדרים חולשה האסורה במקומותינו אלא גם מזמינים חטיפות עתידיות. הם טענו שאלפי מחבלים ישתחררו והזכירו שאחד המשתחררים הקודמים בעסקת שליט היה יחיא סנוואר".
"הם גם ציטטו את ראש השב"כ שאמר ש 80% מהמשוחררים חזרו לטרור וטענו שנשלם בדם רב על השחרור הזה. היו שהוסיפו והזכירו לנו שהחיילים שלנו לא שפכו את דמם לשווא ואם כעת נכנע ונעשה עסקה עוד חיילים ייהרגו כדי לכבוש שוב את השטח בעימות הבא.
"אבל לחטופים יש פרצופים ושמות", אמר מנגד, "ואלו הקורבנות העתידיים חסרי הזהות על אף ודאיותם הם בגדר תרגיל תיאורטי".
"לא בכל יום אנו צופים במחלוקת כל כך ברורה בין הרגש לשכל שעל כן לא ניתנת להכרעה. כל אחד מאתנו קיווה לשובן של הבנות אבל גם כל אחד מאתנו ידע את המחיר. הקונפליקט רחש בתוך כל אחד מאתנו למרות שכל אחד בחר תשובה שונה בהתאם לנטייתו. מי שתמך בעסקה הדחיק או לפחות פחות עסק במחיר ומי שהתנגד לעסקה על פי רוב התקשה לחשוב בכל בוקר על סבלם של החטופים", הסביר.
לסיום אמר: "את ההחלטות הגדולות בחיים אנו עושים על פי הרגש והקטנות על פי השכל, דרש פרויד. למשל, עם מי להתחתן ומה ללמוד – אלו החלטות שמתקבלות בדרך כלל על פי הרגש. אם חסר לי חלב אני אשקול על פי ההיגיון היכן כדאי לקפוץ ולקנות חלב. הרגש ניצח משום שזו החלטה גדולה".
"רוצה לומר, אל לנו להצטער על ההחלטה שקיבלנו. במובן מסוים היא הייתה פשוט בלתי נמנעת. הרגש שלנו שלא יכולנו לעמוד בפניו הוביל אותנו להחלטה הזאת".
התרעות פיקוד העורף