במשפחתו של אלי שרעבי הזדעזעו מהמראה הראשוני שלו לאחר יציאתו מהשבי, בו הוא נראה רזה וחלש במיוחד. ״הוא לא הולך, הוא נראה כל כך רע. הוא לא הצליח ללכת לבד", ציינה ג'קי, בת דודתו, והוסיפה: "אני ברגשות מעורבים אנחנו מבקשים ממנו סליחה על מה שהוא עבר. עצוב לנו לראות את זה עצוב לנו. אבל הוא יגיע אלינו״.
קרוב משפחתו של אלי יעקב סרדיניוף, ציין: "קודם כל שמחה שראיתי אותו על הרגליים כי לא ידענו כלום עליו. איך שראיתי אותו... זה חיות אדם. אבל אנחנו משפחה עוטפת, אני מאמין שנעטוף אותו לפי הוראות של האנשי מקצוע. כן. והוא יחזור לעצמו לאט לאט. הוא בא עכשיו לעולם לא קל. כן. מקווה שיהיה בסדר. אבל זה שחרר יש לו אמא לביאה. כל השמחה היא בשבילה. כי הוא בא חזרה לעולם, אומנם לעולם לא פשוט. אבל הוא יעבור את זה כי אנחנו חזקים".
אפרת קרובת משפחה: ״אני מרגישה שלחנה מגיעה קצת נחמה. היא איבדה כל כך הרבה. דודה שלי, האישה הכי חזקה בעולם, מלאה בשמחת חיים, מחזקת את כולם, אוהבת את כולם, עוטפת את כולם. אני חושבת שמגיע לה לחבק את הבן שלה, ומגיע לה קצת שימחה. איך אני אומרת? להוריד משולחן שבת חמישה אנשים זה קשה ופתאום לקבל אחד לפחות בחזרה, זה קצת נחמה. זה לא מחזיר את הלב להיות שלם, אבל זה קצת נחמה בתוך כל הגהינום הזה. מגיע למשפחה הזאת להיות מאושרת".
בת דודתו, יוכי אמרה: "קודם כל הייתי בלחץ נוראי, אבל כשראיתי אותו, זה לא אלי שאני מכירה, זה לא אלי שאני יודעת, אבל אני מאושרת שהוא על הרגליים. אז זה מעודד, ואני בטוחה שהוא יקבל את הטיפול שהוא צריך לקבל, והוא יתחזק, כי יש לו משפחה תומכת. ונעטוף אותו כולנו. ונעשה מסיבת הודיה, למען אלי, ושהמשפחה הזאת תהיה מאושרת, כי מגיע להם.
מגיע להם. פה לא נשכח שאלי חוזר למרה שחורה. לא אשתו ולא הבנות. איך שרון אמר, מי יקרא לו אבא? זה דבר שגמר אותי. אבל נעטוף אותו ונחזק אותו. את אלי. זה לא פשוט. צריך להחזיר את כולם. את כולם! את כולם! עד החטוף האחרון צריך להחזיר. עד החטוף. וגם את החללים שיחזירו שיהיוו לקבורה פה, ולא ישארו שם. את כולם צריך להחזיר. כל משפחה ראויה. כל משפחה ראויה לחבק את היקירים שלה. כל משפחה ראויה להרגיש את השמחה הזאת שאנחנו הרגשנו".
"אנחנו מאושרים ומתרגשים", אומרת יוכי, בת המשפחה, "חיינו בחוסר ודאות במשך כל התקופה הקשה הזו, לא ידענו מה שלום אלי. תודה לאל שהגענו לרגע הזה". היא מתארת את התמיכה המשפחתית החזקה שליוותה את התקופה: "יש לו משפחה מדהימה - אמא ואחים תומכים ומחזקים. ראיתם מה שרון והאחיות עשו בשבילו? הם עשו הכל".
הבית מתמלא באורחים ובני משפחה שבאו לחלוק ברגעי ההתרגשות. "אנחנו רק רוצים לראות את אלי עומד על הרגליים", אומרת יוכי בהתרגשות, "זה רגע שאין כמוהו, פשוט אין מילים לתאר. תודה לאל".
גיא סרדיניוף קרוב משפחתו של אלי, סיפר: "אני מרגיש התרגשות רבה תקופה לא קלה עברה עלינו תקופה לא פשוטה כולנו בהתרגשות אתמול היה המתח מאוד מאוד גדול עד שחמאס מסר את הרשימות של החטופים שרון, אח של אלי ואוסנת ואילה ולא נחו לרגע כל המשפחה עד שאלי לא היה בבית. פגשנו גם את האימא לפני חודש ומעט לא היה לה מושג בכלל אם אלי לא ידענו בכלל חי.
ולשמחתנו אלי ברשימה ויעבור אלינו בחיים כמובן כלום לא שלם עד שיוסי, אחיו זכרונו לברכה יגיע אלינו לקבורה ראויה במדינת ישראל ושכל החטופים יישובו הביתה שהמלחמה הזאת תגמר והמדינה תשוקם ותבריא רק אחרי שכולם בבית נצליח להבריא ולהשתקם. השנה האחרונה היתה כמו כל המדינה ואצלנו גם תקופה מאוד קשה תקופה מתוחה לא חושב שיש משפחה שזה לא נגע בה חיילים נהרגו להשבת החטופים ומוציאים את כל החיילים שלנו.
ג׳קי בת דודתו, הוסיפה: ״לא ישנתי בלילה, אנחנו ממש מתרגשים כולנו ומצפים לשובו של אלי לא פשוט אחרי 491 ימים אלי חזר וכולנו נחזק אותו ונתמוך בו ובעזרת השם הוא ישתקם ויקים משפחה בעזרת השם כולנו נלווה אותו בתהליך הזה אנחנו מצפים ומתרגשים, תודה לכולם ולעם ישראל ולא נשכח שעדיין נשארו שם חטופים, תודה לאל שהגענו ליום הזה״.
שרון ועידית אדן, חברי הילדות של אלי שרעבי, אמרו למעריב מחוץ לבית החולים שיבא: "וואו. מדהים. אני הייתי סקפטי, כי לא ידענו על אלי כמעט כלום. לא קיבלנו אות חיים ואפילו לא באמת ידענו איך חטפו אותו. העובדה שהוא פה היום זה מדהים. הוא עומד ומנופף לנו. לא ראינו מולנו אדם כבוי, אלא מישהו שמתלהב לראות אנשים. ממה שראיתי בטלוויזיה הייתי דווקא מרוצה, עצם זה שהוא הלך על הרגליים והעובדה שהוא עמד שם זקוף ולא שפוף, שהוא אמר את השטויות שחמאס נתנו לו להגיד ועבר את הטקס הזה יפה, מבחינתי זה היה מצוין. אני מניח שהוא במצב רפואי גופני לא משהו, אבל החודשים יעברו והוא יקבל טיפול וזה משהו שאפשר לסדר. לראות אותו פה זה שיפר את המצב, ראינו אותו מחייך ומגיב. זה מדהים".
"אני מאוד מאוד מקווה שנצליח לראות אותו היום, אבל עם כל הכבוד לחברים כמונו זו עדיפות שנייה ושלישית. קודם כל הוא צריך לפגוש את המשפחה. אז נחכה עוד כמה ימים לראות אותו, לא קרה שום דבר. אני הולך לחנוק אותו מחיבוקים".
״הרגשות מעורבבים ועברה עלינו שנה שקרעה את המשפחה אבל היום הזה מוקדש לאור ואני ראיתי אותו מחייך עכשיו והתרגשתי. אני פה בשביל עינב, זה מה שהיא היתה רוצה וזה הסימן שקיבלתי ממנה לפני כמה חודשים - שהוא יחזור והוא חזר״, הוסיף אח של עינב ז״ל, אשתו של אור .
התרעות פיקוד העורף