בבוקר אותו יום נורא, כשהחלה מתקפת הירי על עוטף עזה, נכנסו בני ותמר לממ”ד. במשך שעות ניסו להשיג את אביב ומשפחתו, שגרו בקצה הקיבוץ. רק בהמשך התברר שהמחבלים חדרו לבית ורצחו את כל יושביו ביריות, בזמן שאביב חיבק את אשתו וילדיו בניסיון נואש להגן עליהם.
תמר הייתה גננת ומורה במשך עשרות שנים, דמות מוכרת ואהובה בקיבוץ ובקהילת החינוך. חבריה ומשפחתה סיפרו כי מאז האסון לא הצליחה להשתקם מהכאב, ולבה נשבר לאט לאט – עד שנדם.
באתר עדות 710 נכתב בעדותם: "בשבת בבוקר, תמר ובני הסתגרו בממ״ד בעקבות מטחי רקטות וירי בלתי פוסק, וניסו ליצור קשר עם בנם אביב, אשתו לבנת וילדיהם, רותם, יונתן ויפתח, שגרו בשכונה בקצה הקיבוץ. מאוחר יותר נודע להם כי משפחתם נרצחה כאשר מחבלים פרצו לביתם וירו בהם, בעוד אביב חובק את אשתו וילדיו ברגעיהם האחרונים. תמר מתארת את הבית כאילו המשפחה יצאה לרגע ותיכף תחזור והכאב הבלתי נתפס לא מרפה. בני מדגיש את תחושת האובדן המוחלט של משפחה שלמה. כיום, לאחר פינויים מהקיבוץ, תמר ובני מקדישים את זמנם להנצחת בני משפחתם ולשימור המורשת והפעילויות הרבות שבנם ומשפחתו יזמו והובילו במהלך חייהם".
מקהילת כפר עזה נמסר: "קהילת כפר עזה מרכינה ראש עם לכתה של חברתנו, תמר קוץ ז"ל. תמר (בת 82), אשת חינוך ותיקה, אהובה ומוערכת, מדור מייסדי הקיבוץ ומעמודי התווך של הקהילה, שהובילו אותנו במשך שנים רבות. ב-7 באוקטובר, ב"שבת השחורה", איבדה תמר את היקרים לה מכל – בנה אביב, אשתו לבנת, וילדיהם רותם, יונתן ויפתח, שנרצחו בביתם בכפר עזה באכזריות. תנחומינו לבעלה בני, שליווה אותה במסירות שנים רבות, לבנותיה היקרות, שרון וטליה ולנכדיה ונכדותיה. יהי זכרה ברוך".
התרעות פיקוד העורף