הפוסט, שנכתב בפרסית תקנית וזכה לגל של אהדה חסרת תקדים לרעיון של שותפות בין העם היהודי לעם האיראני, כלל בין היתר מסר של כבוד עמוק לתרבות הפרסית, אזכור של דמויות מופת כמו כורש הגדול, רומי ואבן סינא, וקריאה לחיבור בין העמים נגד המשטר הקיצוני בטהרן.
לצד התיאור הקשה, הפוסט כלל גם חזון אופטימי לעתיד: "החומה בינינו איננה נצחית. והיום שבו היא תיפול - גם השמיים לא יהיו גבול. תארו לכם: מדענים איראנים וישראלים מחפשים יחד תרופה לסרטן. משוררים בפרסית ובעברית מחיים את רוח המזרח התיכון. טהראן ותל אביב מחוברות באמנות, בתרבות ובמסחר - לא בטילים. זה לא חלום. זה עתיד שאפשר לבנות. וכאשר תקומו - נחבק אתכם כאחים."
בתוך כך - התגובות לא איחרו לבוא: מאות רבות של משתמשים דוברי פרסית מרחבי העולם - בעיקר מהגולה האיראנית, אך ייתכן שגם מתוך איראן עצמה - הגיבו בהתרגשות ובאהדה יוצאת דופן.
בין התגובות: "זה אחד המסרים היפים ביותר שקראתי לאחרונה. יחי איראן ויחי ישראל"; "אנחנו רוצים לקום, אבל אין לנו תיאום, אין לנו תקשורת, וכל ניסיון שלנו דוכא"; "אין אורח אהוב יותר באיראן מאשר ישראלי"; "העם האיראני לא שכח את העם היהודי - ולא ישכח. אנחנו בני ברית טבעיים".
התרעות פיקוד העורף