"אנחנו נמצאים בזמנים היסטוריים. מאז ה-7 באוקטובר המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו ועובר שינויים דרמטיים, אולי הדרמטיים ביותר מזה מספר עשורים, שנראה כי עדין לא הגיעו לשיאם. אלו עשויים לעצב מחדש את הארכיטקטורה האזורית ואת מאזני הכוח בין השחקנים השונים, ולהקרין באופן ישיר על מצבה הגיאו-אסטרטגי של מדינת ישראל לשנים רבות קדימה. אולם אין ספק כי מעל לכל ניצבת ההזדמנות, שאסור פעם נוספת להחמיצה, לקדם מתווה להחזרת החטופים הביתה. זאת, בין היתר, נוכח הדברים שצוטטו בשמו של הרמטכ"ל על מצבם המדרדר וההבנה כי אין אפשרות ממשית להחזרתם במבצע צבאי, אלא אך ורק בהסכם מדיני".
"הנשיא טראמפ אמנם נוקט בסגנון שונה ולא שיגרתי בלשון המעטה לדרך בה אנו רגילים להתנהלות של מנהיגים, אולם אסור לנו לטעות ואנחנו חייבים לעשות הבחנה בין הסגנון הססגוני לבין המהות. לטראמפ יש תפיסת עולם ואסטרטגיה ברורות, עליהן הוא חוזר פעם אחר פעם, עוד לפני שנבחר לכהונה שנייה, ובוודאי מאז שחזר לבית הלבן - קידום הסדרים מעמדת כוח וסיום מלחמות. בראייתו, אחרי המבצע נגד איראן, שנתפס על ידו כהצלחה אדירה, נסללה הדרך לקידום חזונו להרחבת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. לצד החשיבות המדינית והביטחונית שיש להסכמים אלו, בין היתר כנגד איראן ובעלי בריתה במרחב, הם גם טומנים בחובם פוטנציאל כלכלי עתיר ממון, שגולת הכותרת שלו היא המסדרון הכלכלי מהודו ועד אירופה, שיעבור דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל".
"טראמפ מבין כי ראשית הצירים לכך היא סיום המלחמה בעזה והחזרת כל החטופים כדי לייצר את התנאים המדיניים הנדרשים, ולא בכדי הצהיר כי "אנו חייבים לסיים זאת". למעשה, נראה כי בעיניו קיים קו ישיר שמחבר בין איראן לעזה לריאד ולדמשק, ואולי גם לאוסלו ולקבלת פרס נובל. המשמעות היא שטראמפ יעשה כל שביכולתו כדי לא להחמיץ את ההזדמנות, ויותר מסביר כי הוא יפעיל מכבש לחצים על המתווכות, אבל גם על ראש הממשלה נתניהו, כדי שניתן יהיה לסגור עסקה כבר במהלך הימים הקרובים".
התרעות פיקוד העורף