"הפרויקט התחיל מייד אחרי 7 באוקטובר. מצאנו את עצמנו, חמש נשים עצמאיות פרטיות עם ניסיון מקצועי רב בתחומים הרלוונטיים, והפכנו לקבוצה שקראנו לה דינה". היא סיפרה מדוע בחרו לקרוא למיזם כך: "הוא נקרא על שם דינה התנ"כית שהיא נפגעת האונס הראשונה המדווחת בתנ"ך, וקולה לא נשמע. 'דינה' בעברית הוא גם במשמעות הצדק שלה".
"כולנו שמענו והבנו שהזירה מלאה באירועים של פגיעות מיניות קשות מלבד הרצח הנוראי", סיפרה, רבים מהם כבר לא יכולים להעיד: "כל כך רבים היו שנפגעו מינית ואינם בחיים. זה היה הסוף לאחר ההתעללות, ולעיתים גם לאחר המוות. התיעוד של הפגיעות המיניות מצוי בזירות השונות, זה לא היה מקרה ספורדי יחיד".
ואכן, התגלו מקרים מזעזעים רבים הדומים זה לזה: "הזירות זועקות דפוס, זועקות התנהלות דומה מאוד במקומות שונים, ומכאן המסקנה שזה היה חלק מהתוכנית", אמרה. אמנם לא נמצאו ראיות לכך שהייתה תוכנית כתובה המורה למחבלים לבצע פשעי מין מחרידים כל כך, אך ההנחיה לצאת למתקפה אכזרית ניתנה גם ניתנה. בן אור סיפרה: "הייתה הבהרה שאין להבדיל בין נשים, גברים, ילדים וזקנים. הייתה הנחייה ליצור טרור כלפי האוכלוסייה האזרחית, ומחבלי הנוחבה נתנו לזה פירוש נרחב וחופשי".
היא הבהירה: "אנחנו לא רשות חוקרת, אנחנו נשים פרטיות שלא קשורות לשום גוף ממשלתי ואין לנו סמכויות לחקור, ולא מצאנו לנכון לפגוע בפרטיות של מי ששרדו ולא מסוגלים בגלל הטראומה לדבר. שמרנו על כבודם ופרטיותם". ועדיין לא היה קשה למצוא ראיות לזוועות שעברו הקורבנות: "התחלנו לאסוף מידע ממקורות גלויים, וממסמכים שנתפסו גם בעזה כדי לקבל את התמונה המלאה", סיפרה בן אור.
"יש לדו"ח הזה חשיבות במישור הבינלאומי"
השופטת בדימוס מייחלת לכך שהדו"ח הקשה יניב פירות: "אנחנו מקוות שהפרקליטות תלמד את הדו"ח, ותפיק תובנות כיצד ניתן לייחס אחריות לכלל המחבלים שנמצאים בידי ישראל, אבל מעבר לכך אנחנו חושבות שיש לדו"ח הזה חשיבות במישור הבינלאומי", היא מדגישה. "זה חושף את המהות של המתקפה הזאת. אלה אינם לוחמי חופש. אנשים שמבצעים פשעי מין כאלה, לא יכולים להיקרא לוחמי חופש, ואני מקווה שבעולם יבינו את זה", אמרה.
התרעות פיקוד העורף