ב־4 בספטמבר יוצג במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב המחזמר “שיקגו", ויעמוד בלב ערב התרמה לשני המיזמים: מרכזי טל וקהילת "חלאסרטן" (כרטיסים באתר "חלאסרטן").“זו לא רק תרומה, זו השתתפות בשינוי", אומרת זוהר יעקובסון. “אנחנו לא מדברים על עוד מחלקה רפואית, אלא על מהפכה בדרך שבה החברה מטפלת בחולים, ובמיוחד בצעירים".
כך נולדו מרכזי טל בשיבא וברמב"ם, שהכניסו לראשונה בישראל מודל רשמי של רפואה אינטגרטיבית לטיפול בחולי סרטן: שיאצו, טווינה, רפלקסולוגיה, דיקור, יוגה שיקומית, תזונה מותאמת אישית, מיינדפולנס - הכל בתוך בית החולים, בפיקוח רפואי מלא ובסבסוד. התוצאה, מספרת יעקובסון, היא אלפי טיפולים בשנה (מעל 5,000 רק בשיבא), ובעקבותיהם ירידה בתופעות הלוואי, שיפור במצב הרוח ובאיכות החיים של המטופלים.
“ברפואה אינטגרטיבית אנחנו לא מטפלים רק במחלה", היא מסבירה. “אנחנו מטפלים באדם כולו – בנפש ובגוף. הרעיון המרכזי הוא שמטופלים אינם רק גוף חולה. כל אחד מהם הוא אדם שלם, עם צרכים פיזיים, רגשיים ונפשיים". הטיפול ברפואה המשלימה במרכזים אלה מתבצע במקביל לטיפול הרפואי הקונבנציונלי – בדיקות, תרופות, MRI, CT וכו’, ומספק מענה לפגיעות ולתופעות לוואי של המחלה: כאבים, חולשה, פחדים ומתח.
“הקשר עם המוסדות הרפואיים חזק מאוד", יעקובסון אומרת. “מרכזי הטיפול האינטגרטיביים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רופאים ואונקולוגים, כולל מומחים מובילים. הדור החדש של האונקולוגים מבין את הצורך בשילוב טיפול אינטגרטיבי, ספורט ותזונה, ומקדם שיח פתוח ותומך עם המטופלים הצעירים".
קהילת "חלאסרטן" שקמה בעקבות מרכזי טל היא תופעה ייחודית. “מדי יום מאובחנים כעשרה בני 18־44 כלוקים בסרטן", מפרטת יעקובסון. “אלה גילים של לימודים, בניית קריירה, יצירת זוגיות והקמת משפחה, והמחלה עוצרת את החיים ברגע. 'חלאסרטן' מספקת בדיוק את מה שחסר: קהילה צעירה, שמדברת בשפה שלהם, ולא במושגים של ‘מחלה סופנית’. בקהילה הזו יוצאים לרוץ, לטפס על קירות, לשחק כדורגל. מקיימים ריטריטים, סדנאות מיינדפולנס ומפגשי תמיכה. מתבצע גם ליווי תעסוקתי דרך חברות שמתחייבות להיות cancer friendly, כלומר, מקומות עבודה שמחזקים את העובד החולה ומסייעים לו לחזור לשגרה.
“מעבר לפעילות הקהילתית, 'חלאסרטן' פועלת גם בתוך בתי החולים הגדולים, שיבא, איכילוב, רמב"ם, בילינסון והדסה, במרפאות ייעודיות לצעירים. כאן החולים מקבלים מענה שמותאם אישית: טיפולים פסיכולוגיים, ייעוצי פוריות ומיניות, טיפול של עובדים סוציאליים, תמיכה רפואית. כדי שאף אחד לא ילך לאיבוד, יש רכזים, מתאמים, שמלווים את הצעירים לאורך התהליך, מסבירים, מקשרים, דואגים".
“בחור בן 23 עם עייפות קיצונית או כאבים לא תמיד סתם מתעצל או לחוץ. לפעמים זו מחלה ממארת, ואבחון מוקדם מציל חיים", מדגישה יעקובסון. “גם במערכת החינוך מתחילה לחלחל המודעות: מדריכים בבתי ספר מסבירים איך לתמוך בילדים כשאמא או אבא חולים, איך לדבר על זה בכיתה, ואיך לא להשאיר אף ילד לבד".
מאז שפרצה המלחמה, האתגרים נעשו קשים יותר לאנשים שמתמודדים גם עם מלחמה פרטית.
“הסרטן לא מחכה להפסקת אש. והמלחמה אכן יצרה אתגרים חסרי תקדים, כמו נשים חולות, שבעליהן מגויסים במשך חודשים, או צעירים חולים שפונו מבתיהם ולא יודעים איפה הם ימשיכו את הטיפולים שלהם. עמותת 'חלאסרטן' דאגה לשינוע בין בתי החולים, לתיאומים מול קופות החולים, ולכך שאף טיפול לא ייפסק גם בימי אזעקות. זה דרש המון משאבים, והמדינה לא מממנת אותנו. הכל קורה בזכות תרומות, מתנדבים וקהילה שלא מוכנה לוותר על אף חולה".
במגמה זו משתלב ערב ההתרמה שיתקיים בשבוע הבא. המחזמר “שיקגו", אחת ההפקות המסקרנות בתיאטרון הישראלי בימים אלה, יעלה על הבמה החגיגית עם מיטב האמנים: מירי מסיקה, רונה לי שמעון, רוני דלומי, רן דנקר ואחרים בליווי תזמורת ורקדנים. “מי שקונה כרטיס לערב הזה לא רק זוכה במופע מרהיב, אלא תורם להמשך הפעילות של 'חלאסרטן' ומרכזי טל", אומרת יעקובסון. “זו הדרך שלנו לחבר בין תרבות, קהילה ותקווה".
מעבר לגיוס המשאבים ולהפעלת הפרויקטים, יעקובסון מדגישה כי המשמעות של "חלאסרטן" ושל מרכזי טל היא יצירת שינוי תודעתי עמוק. “אנחנו רוצים להפוך את ההתמודדות עם סרטן לחלק מהחיים, ולא לסוף החיים", היא מבהירה. “וכמו שלא יעלה על הדעת שילד לא יקבל תמיכה לימודית או רגשית בבית הספר, כך צעיר חולה לא צריך להרגיש שקוף. הוא זכאי לחיים מלאים, לזוגיות, לקריירה, למשפחה ולחלומות".
במבט קדימה, עמותת "חלאסרטן" ומרכזי טל מבקשים למצב את המודל שיצרו כחלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות בישראל. ההתרמה הקרובה תשמש לא רק להמשך הפעילות השוטפת, אלא להרחבת המרכזים ולחיזוק התמיכה בצעירים חולי סרטן ובבני משפחותיהם, כדי שהשירות הזה יהיה נגיש בכל בית חולים גדול, כחלק מהטיפול הרפואי ולא כתוספת וולונטרית.
התרעות פיקוד העורף