משבר אקלימי הביא את מלכי יהודה להקים קיר סכר גדול מידות בירושלים לפני כ-2,800 שנה, כך עולה ממחקר חדש של רשות העתיקות ומכון ויצמן למדע שהתפרסם היום (שני) בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS.
"הודות לשיטת התיארוך המדעית המדויקת, זוהי הפעם הראשונה שבה ניתן להצביע בוודאות על ממצא שהיווה את הבסיס להקמת בריכת השילוח, עליה יכולנו עד היום לקרוא בתנ"ך ובמקורות ההיסטוריים", הוסיף איתמר ברקו.
עדות לכוחה ולעוצמתה של העיר
"לשם השלמת התמונה האקלימית של התקופה, שילבנו את התיארוך המדויק עם נתונים אקלימיים קיימים מקידוחים מים המלח, ממערת שורק ומתיעוד פעילות השמש על-ידי השפעתה על יצירת יסודות כימיים מסוימים. כלל הנתונים העידו על כך שבאותה התקופה בה נבנה הסכר, שרר בארץ ישראל אקלים עם כמות משקעים נמוכה, אך עם מופעי גשם קצרים וחזקים שיכלו לגרום לשיטפונות. מכאן, ניתן להסיק שהקמת מערכות מים גדולות אלו, נבעה מהצורך המידי להתמודד עם שינויי אקלים ותנאי יובש שכללו שיטפונות בזק".
המבנה שנחשף מצטרף לשני מפעלי מים נוספים שנחשפו בעיר דוד מאותה תקופה: מגדל שסכר את מעיין הגיחון ובור גדול לאגירת מים. מהמגדל שעל הגיחון הוזרמו המים לתעלה שניקזה את מי המעיין לבריכת השילוח - שם נאגרו גם מי השיטפונות שנחסמו על ידי קיר הסכר.
מערכות אלו מצביעות על תכנון עירוני מקיף לניהול משק המים של ירושלים הקדומה כבר בסוף המאה ה-9 לפנה"ס - עדות לכוחה ולעוצמתה של העיר.
"צוהר להבנת האתגרים שעמדו בפני תושבי ירושלים הקדומה"
לדברי ד"ר זנטון, "שיתוף הפעולה בין חוקרי מכון ויצמן ורשות העתיקות פותח צוהר להבנת האתגרים שעמדו בפני תושבי ירושלים הקדומה. פרויקט הבנייה העצום הזה של מלך יהודה השפיע על התפתחותה של העיר, ובמיוחד על חלקיה הדרומיים והמערביים - בהם הר ציון - שהסתמכו על מי השילוח". המחקר החדש יוצג במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-26 שיתקיים בתחילת חודש ספטמבר תחת הכותרת "הבריכה האבודה - חידת השילוח".
התרעות פיקוד העורף