דמלאש, בן העיר באר שבע, שנהרג אתמול (רביעי) נפל בעת ששימש בעמדת תצפית ואבטחה היקפית למגנן של צק"ג 46 בעיר עזה. מחבלים התקרבו לעבר עמדתו ופתחו באש, במקום התפתח קרב יריות שבמהלכו נפגע באורח קשה. חבריו העניקו לו טיפול ראשוני בשטח, אך הצוות הרפואי נאלץ לקבוע את מותו.
מאוחר יותר ספד לו דנילוביץ' גם בהלוויתו: ״את המסע של האמונה, התקווה והגבורה. הסיפור שלך הוא הסיפור שלנו, של העם היהודי. עם שלא מוותר, עם נחוש שזוכר, עם שתמיד מתגייס להגן על האומה ועל המדינה. האמונה שלך החלה בעלייה לארץ ישראל, לציון – מדינת העם היהודי. השתוקקת לשרת בצבא ההגנה לישראל, למרות הקושי והאתגרים. אני מלווה אותך כבר הרבה מאוד שנים, האצת במרכז פידל, במנהיגות של בני הנוער המופלאים שלנו, יוצאי הקהילה האתיופית. פגשתי אותך במערכת החינוך, ולפני שנה בדיוק – אותך ואת הגיבורים הגדולים, גדוד גרנית 932, חטיבת הנח"ל, במרכז הספורט של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב".
"הייתה לכם הפוגה קלה, אבל ראיתי את המבט שלכם, ראיתי את האש בעיניים – ללכת לשחרר, לחלוץ את אחינו ואחיותינו החטופים, להגן על המדינה שלנו, שנלחמת על הקיום שלה. ראיתי אתכם, אחים – עם אחד, דם אחד, לב אחד. ליוויתי גם את חברך היקר, שעשה יחד איתך מסלול דומה בפידל וגם בחטיבת הנח"ל – החייל הגיבור הרמיאס, זיכרונו לברכה, שנפל בקרב לפני שנה וחצי. לספר דברי הימים של מדינת ישראל – שם אתה וחבריך תיזכרו כאלה שהצילו את מדינת ישראל. אתם חרוטים בספר הזהב של מדינת ישראל, כאן, בעירו של אברהם אבינו, אבי האומה ואבי האמונה. אמונה של 3,700 שנה. עם שלא מוותר".
"ברגעים קשים אלו, מרבית מחבריך ומפקדיך עדיין נלחמים – אך ביקשו להיות כאן היום, ללוות אותך בדרכך האחרונה ולהצדיע לך. אני עומד כאן להספיד את נפילתך בשמם, בשם מפקד החטיבה אל״מ אריק מולד, ובשם מפקד הגדוד סא״ל אלמוג בן-ארי", הוסיף.
"בחרת להתגייס לשירות משמעותי ומבצעי כלוחם חי״ר בחטיבת הנח״ל. כבר בתחילת דרכך הוכחת עצמך כלוחם מסור ומקצועי. שירתת בפלוגה כלוחם וכראש כוח, והיית דמות דומיננטית – חבר שדאג לכולם, אהוב על חבריך ואהוב על מפקדיך. היית שקט וצנוע, אך נוכחותך החזקה השפיעה על כל הפלוגה. האמנת במטרותיך ופעלת ללא לאות כדי להגשים אותן. דאגת לרווחת חבריך הלוחמים, חיזקת את רוחם, והם צמחו לצידך. תמיד היית בחזית – בהגנה ובהתקפה".
"אל תדאג – לא נעצור אפילו לרגע. נמשיך להילחם עד שנביס את אויבינו ונשיב את חטופינו. נשלים את המשימה שממנה לא שבתה. היית ותישאר לנצח חלק בלתי נפרד מאיתנו. אנו מעריכים אותך כל כך – ותישאר בלבנו לעד", אמר לסיום.
"אתה הלב שלנו, אוהבים אותך, אח שלי שותף שלי איפה שהייתי צריך אותך היית שם אני לא מאמין שאני מדבר עלייך בלשון עבר. מצטער שלא הייתי שם לשמור עלייך, רק לפני שבוע היינו על הבמה וצעקנו לשמיים, ברחת בלי לומר שלום התקשרתי אלייך ובאת לרדת כבר מהאוטובוס ולהגיד לי שלום והאוטובוס הלך. לא ידעתי שזה יהיה הרגע האחרון בחיים לא אשכח את הצחוקים איתך , לשבת לסיגריה , בחיים לא אשכח תמיד היית מעלה לי את החיוך , מקווה שאתה שומר עלינו מלמעלה".
התרעות פיקוד העורף