האם אוסנת ספדה לבנה: "ילד שלי, תמיד ידעת להגיד את המילים המדויקות, ברגישות שכולם יבינו. לפני ראש השנה ביקשו שנכתוב לכם מכתב. אבל לא הספקת לקרוא. אקריא עכשיו: ילד אהוב שלי. ממש עכשיו מסתיימת השנה. אני תוהה אם רק היה לי יכולת האם הייתי מוותרת על השנתיים האלה. אבל אז מזכיר לי איך הלב מתרחב, חזרתם בריאים ושלמים מהמלחמה.
והמשפחה התרחבה. סיימת תואר ומילאת אותי בגאווה. עברתם דירה לבית שממש רציתם. היו לי חדרים נוספים בלב בציפייה לנכדים נוספים. ועכשיו ראש השנה ואתה במקום שהלב שלך כיוון אותך אליו. הדמעות זולגות מאליהן גם כשאני מבקשת שלא והראש שלי אומר שיבואו ימים טובים עם הנכדים. מעולם לא הפסקתי להגיד לך שאני גאה בך, ומתמוגגת מנחת כשאני רואה איזה בעל ואח אתה. אתה".
"תשמור על עצמך ילד אהוב שלי, תעשה את מה שאתה צריך ותחזור הביתה בריא ושלם. אתה שמור ומוגן. זה המכתב שכתבתי לך – לא שיניתי מילה. לא חשבתי שכשתשמע את המילים האלה הן כבר יהיו במשמעות אחרת".
עדי בוזגלו אשתו ספדה לו: "אני אתחיל בברכה שכתבתי לשחר לראש השנה והוא לא הספיק לקרוא - אהוב שלי, עברו כמה ימים אבל הגעגועים כבר חזקים. מקווה שיש לכם מורל גבוה ואתם לא עייפים. מאחלת לך שנה טובה ומתוקה. תחל שנה וברכותיה. שהדברים החיובים מהשנה החולפת ימשיכו לספק אותנו גם בשנה הבאה. מאחלת לנו שאת השנה הבאה נחגוג קודם כל יחד מוקפים באנשים שאנשים אוהבים. תחזור אלינו במהירות בריא ושלם.
שחר שלי הוא האיש הכי חכם בעולם. הוא יודע סטטיסטיקות וגם משניות ומעביר חברותות על הרמב"ם ומעולם לא היה בארומה. הוא לקח אותי לשם בדייט הראשון והלהב לשתות שוקו עם מרשמלו. אתה היית הטעם של החיים שלי. למדנו להנות מהנאות החיים. בחודשים האחרונים עברנו לבת גלים, כמה אהבנו לפתוח את הבוקר בסיבוב ולטבול בים. עם הכלב".
"שמונה שנים שיצרנו עולם. הפכנו להיות אחד. איך אני מתמצתת אותם. אין מילים שיתארו מה היית בשבילי. נגעת בכל כך הרבה אנשים. אהוב שלי אני לא יכולה לשמוע את שיר החופה שלנו. זה קורע לי את הלב שמשהו הצליח להפריד בינינו. שלא אוכל לחבק ולנשק שלא אתרגש עוד משיחת טלפון ממך. שלא אתעצבן על הנחירות.
שלא תתמוך בי ותגיד לי כמה אני יפה. שלא תנחם שעצוב. תצחיק ותשיר שיר בצורה מגוחכת. שחר שלי, השארת לי מתנה גדולה, הכי גדולה של החיים. הצלחנו להיכנס להיריון והיום אני נושאת את הבן שלך. בחלום הגדול שלנו. לא יכולת לעזוב אותי בלי להשאיר לי משהו. הענקת לי את משמעות החיים בחייך ובמותך. עצוב לי שלא אספיק לראות אותך אבא ושהבן שלנו לא יתחנך על ברכייך. משימת חיי תהיה לגדל אותו לאורך״
התרעות פיקוד העורף