איך חוזרים לשגרה אינטנסיבית של למידה ובחינות, כשהמחשבות עדיין רצות אל זירות הלחימה, אל החברים שנותרו שם ואל ואלו שלא ישובו לעולם. עבור רבים מהם, עצם הישיבה בכיתה או ההתמקדות בהרצאה הופכים למשימה רגשית של ממש. הם נדרשים ללמוד מחדש לא רק נוסחאות ומושגים, אלא גם שגרה, סבלנות, קשב, ואמון בעולם האזרחי שאליו חזרו והאתגר הזה הוא גם של המערכת האקדמית.
מאז תחילת הלחימה, קרוב למחצית מהסטודנטים במכללה, כ-1,500 במספר, קיבלו מענים ישירים או עקיפים. למעלה מ-1,200 מהם נהנו מהתאמות אקדמיות אישיות, השלמות חומר ושיוך למסלול "מתווה המלחמה" שנועד לצמצם פערים לימודיים.
כ-60 לוחמים ששירתו בקו הקדמי במכללה צורפו למסלול ייחודי לצמצום פערים ולמניעת נשירה ו-86 סטודנטים נוספים קיבלו סיוע כלכלי בהיקף כולל של כ-300 אלף שקלים. בנוסף, 189 סטודנטים קיבלו ליווי רגשי, פסיכולוגי ופסיכיאטרי אישי. במכללה גם הוקמו חדרי מנוחה ולמידה ייעודיים למשרתי מילואים, הופעלו סדנאות לחוסן אישי, ואף הוגדר תפקיד חדש: "אחראית משרתי המילואים בדקנט" שמטרתו ליווי הסטודנטים בכל דרך.
עוד הוסיף "כשאתה חוזר משדה הקרב, פתאום שיעורים ומבחנים מרגישים פחות דחופים, ואתה נדרש להזכיר לעצמך למה בכלל התחלת את התואר וזה כדי לבנות עתיד גם באזרחות. כיו"ר אגודת הסטודנטים אני רואה מקרוב כמה חשוב שלמילואימניקים יהיה גב, מצד המרצים, הנהלת המוסד והחברים לספסל הלימודים".
"הידיעה שיש מי שמבין, מתחשב ומלווה אותנו בחזרה למסלול היא מה שמאפשרת להמשיך להילחם גם בחזית, וגם על הזכות לסיים את התואר ולהגשים חלום. בסוף, האמונה שהמערכת איתנו היא זו שנותנת כוח להאמין שהכול עוד יסתדר", סיכם אלסקובסקי.
התרעות פיקוד העורף