לרגל ציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, שחל היום, בן עמי ודדש משתפים בשיחה משותפת בכאב ומנסים לזעוק את זעקתן של הנשים שכבר אינן יכולות לדבר.
בן עמי מתרעמת על כך שאין קמפיין להצגת צו ההגנה בפיקוח טכנולוגי, כלי חכם (מעין אזיק אלקטרוני) שהמדינה השיקה לפני למעלה משנה להגנה על נשים שמאוימות על ידי בן זוג אלים. הכלי עוקב אחר מיקומו של האדם המפוקח ומתריע מיד לגורמי האכיפה ולבן המשפחה המוגן במקרה של הפרת צו הרחקה או כניסה לטווח קרבה אסור.
"זה כלי מציל חיים, אבל אף אחד לא עושה קמפיין ציבורי כדי שיכירו אותו", קובלת על כך בן עמי. "נשים לא יודעות שהוא קיים ולא מבקשות אותו. ביקשנו מהמשרד לביטחון לאומי שיעשו לו קמפיין כמו שעשו את הקמפיין לקבלת נשק, 'ישראל מתחמשת'. בשנה האחרונה הגיעו לפורום מיכל סלה 5,000 פניות על אלימות. לכל אחת נתנו מענה אישי. פחות מ־2% מהפונות הכירו את צו ההגנה בפיקוח טכנולוגי".
"עבורי היום הזה הוא כשמו, יום להעלאת מודעות", אומר דדש. "יש הרבה נשים מאוימות שלא יודעות לאן לפנות או פונות לאנשים לא נכונים. מאז הירצחה של אחותי אני מנסה להעלות את המודעות לנושא, מתראיין בכל מקום שבו מבקשים ממני, מנסה גם לחשוב על פיתוחים בתחום. אני לא מודע למה שהממשלה עושה או לא עושה, אבל כרגע, מהניסיון שלי, צריך לתקן את עניין הנשקים, שלא כל אחד יקבל. בואו נתחיל, לפחות, בבדיקת מסוכנות. ביקשתי אינספור פעמים פגישות עם פוליטיקאים כדי לספר מה אנחנו חווים כמשפחה ולשאול איך אפשר למנוע את זה. הם לא נענו לבקשות".
בן עמי ודדש נפגשו לראשונה כמה ימים לאחר הרצח של אחותו. "משה פנה אלינו בפייסבוק", מספרת בן עמי. "דיברנו, ואמרתי שאם הוא רוצה, נשמח לעזור לכל המשפחה שלו. כולם הגיעו אלינו למשרדי העמותה. אני הבאתי לפגישה את אחותי ליאת, שמגדלת את הבת של מיכל. אחרי רצח יש המון חזיתות להתמודד בהן. ילדים יתומים הם סיפור בפני עצמו. ישבנו עם המשפחה, הם שאלו שאלות, אנחנו ענינו. מאז אנחנו בקשר רציף, והעמותה מלווה אותם".
"המענה המקצועי והאישי הראשוני שקיבלנו היה מלילי. חשוב לי להדגיש את זה", מציין דדש.
"אחות שלי נרצחה, אחות שלו נרצחה, ואנחנו משמיעים את הקול שלהן מתחת לאדמה", מוסיפה בן עמי בכאב.
דדש: "בערך שבועיים לפני הירצחה של אחותי היינו מודעים לרצונה להיפרד. במצב כזה הרבה נשים פונות ליועצים זוגיים, וגם אחותי פנתה. אבל יועצים חייבים לעבור הכשרה כדי לזהות נורות אדומות. החיים של אחותי היו ניצלים אם היא הייתה יודעת באיזו סכנה היא נמצאת".
בן עמי: "בישראל יועצים זוגיים לא מחויבים לעבור הכשרה שבה הם לומדים להכיר את תמרורי האזהרה בזוגיות. הם לא צריכים להיות מומחים באלימות במשפחה, רק להכיר את תמרורי האזהרה ולדעת את השאלות הנכונות שצריך לשאול. זה יכול להציל חיים. פיתחנו, למשל, את נוהל אסת"ר, שנכתב לזכרה של אסתר אהרונוביץ' ז"ל שנרצחה בידי בן זוגה. הנוהל מיועד לבעלי מקצוע מסוימים, לדוגמה, עורכי דין לדיני משפחה. על ידי ארבע שאלות קצרות ששואלים את האישה, והתשובה עליהן היא 'כן' או 'לא', אפשר לזהות תמרורי אזהרה בזוגיות. תשובה חיובית לאחת השאלות תסמן שקיים פוטנציאל למסוכנות בקשר. לוקח בדיוק שעה ללמוד את הנוהל הזה. כדאי שגם יועצי זוגיות יכירו אותו".
דדש מספר שבפגישתו הראשונה עם בן עמי, ימים לאחר רצח אחותו, הוא היה מרוכז כולו בילדיה ובעתידם. "זה הדבר הראשון שעניין אותי – איך לשקם אותם", הוא מספר. "פתחתי עבורם קמפיין גיוס המונים, שעדיין נמשך, תחת השם 'יתומי רצח אסתר ז"ל' בפלטפורמת giveback".
דדש: "הכאב הוא כאב שלא ניתן להבנה, אתה מרגיש שתלשו לך חלק מהלב. אתה מתרכז בכאב, זו סערת רגשות. אתה מבין שאחותך לא תחזור, שואל את עצמך איך פספסת את המקרה הזה. ויש הילדים, שהם מטרת־העל. הגעגוע והכאב הם יומיומיים".
בן עמי: "הכאב הוא יומיומי גם שש שנים אחרי. אתמול הייתה לי שיחה עם חברה ואמרתי לה שאני עדיין לא מאמינה שמיכל נרצחה על ידי אלירן. הרצח גם היה כל כך אכזרי, קשה לי אפילו להוציא מילים. זה משהו שקשה לעכל, לתפוס. זה כל כך מזעזע, שהמוח לא יכול להכיל. עד היום אני בתוך הסרטים האלה והכאב הוא עצום. אני מסתכלת על סרטוני הווידיאו של מיכל, על השמחה שהייתה בה, ולא מאמינה".
בן עמי: "מיכל הייתה בן אדם של חופש, חירות, עצמאות. הייתה כמו פרפר, צבעונית, אוהבת את החיים, נמצאת בהגשמה עצמית, בהתפתחות פנימית. אני כל הזמן מסתכלת על התמונה שלה, על האור שלה".
התרעות פיקוד העורף