זו לא היוזמה הראשונה של קלמנט בן ה־30, מנהל לקוחות אסטרגטיים בחייו המקצועיים ורוכב אופניים מושבע, להבעת תמיכה ביהודים ובישראל. בעבר, בעקבות 7 באוקטובר, הוא יצא למסע ברחבי כמה ממדינות אירופה ויצר צורה של מגן דוד באפליקציית המעקב.
קלמנט מגדיר עצמו אתאיסט ו"אחד שמאמין באנושות". הקשר שלו לישראל התחיל ב־2023, אז השתתף במרוץ אופניים אתגרי בארץ, מהצפון לדרום. לאחר סיום המרוץ הגיע לתל אביב, שם נגנבו אופניו. "תוך כמה שעות קבוצת הרכיבה אספה עבורי כסף לאופניים חדשים. זה היה הצעד הראשון שחיבר אותי לישראל", הוא משחזר.
אחרי שקנה אופניים חדשים, קלמנט הרכיב עליהם מגן דוד עם כיתוב באנגלית "אנשים טובים באמצע הדרך", ורכב כך בקירגיסטאן, במרוקו וגם בישראל. באופניים אחרים שלו הוא ביצע רכיבה של כ־3,000 קילומטר בצ'כיה, גרמניה, פולין ואוסטריה, ויצר צורה של מגן דוד על המפה. "רציתי לעשות משהו יותר מתוחכם מלעמוד איפשהו עם דגל ולצעוק", הוא מסביר. "אחרי 7 באוקטובר רציתי להביע תמיכה וסולידריות כלפי ישראל בדרך מקורית. קיבלתי אינספור הודעות מאנשים שמאוד אהבו את זה. זה לא היה דבר רגיל".
החיבור עם זק"א
"החיבור עם זק"א טבעי", אומר קלמנט. "בעזרת הגוף המקצועי היחיד בעולם שעוסק בכבוד המת הכנסנו חיים במקום שהוא סמל המוות מהנוראים בעולם. בנינו יחד את הקונספט האדיר הזה, ויצאתי במדי זק"א, רכוב על האופניים. תמכו בנו עשרות עמותות, שגרירים וקהילות. כמו שזק"א נמצאים בכל זירת אסון אנושית, ופועלים ללא הבדל גזע, מין ודת, כך זיכרון השואה הוא עניין בינלאומי, שכל אדם ללא הבדל גזע, מין ודת חייב לשמור ולהעביר הלאה".
קלמנט רכב בתנאי חורף קשים שכללו שלג, רוחות וטמפרטורות קיצוניות. ״זה ניצחון הרוח על השרירים״, אמר בסיום הרכיבה. ״סיפור ההישרדות של היהודים הוא ניצחון הרוח – וזה מה שנתן לי את המוטיבציה״.
הוא קרא לרוכבים נוספים להגיע אל מול שער המוות באושוויץ ולרכוב איתו. בסופו של דבר, את רוב הרכיבה עשה לבדו. "היו עוד שלושה רוכבים, שכל אחד מהם הצטרף אליי במקטע אחר של המסע", הוא מספר.
הקשר של קלמנט לישראל והחברויות שיצר בארץ גרמו לו גם להעמיק בנושא השואה. "כמעט כל תלמיד תיכון בצ'כיה מגיע לביקור באושוויץ", הוא אומר. "ידעתי על השואה, אבל רציתי ללמוד עוד ועוד. התחלתי לקרוא על זה, לשמוע פודקאסטים של שורדים. אחרי שסיימתי את הרכיבה, התחלתי לחשוב גם על אנשים שאיבדו משפחות באושוויץ. קיבלתי הרבה תגובות של תודה, של אנשים שאמרו או כתבו שהם מעריכים את זה. אנשים רבים גם סיפרו לי את הסיפור של משפחתם שנספתה. אני מודה לכל התומכים, ומעריך את העובדה שהם אהבו את זה".
כאמור, היו גם תגובות שליליות. "למשל, צלבי קרס", הוא אומר. "יש אנשים שהפעילות שלי מכעיסה אותם, ויש שחושבים שהשואה היא פייק. בין התגובות הלא טובות היו גם כאלה שהגיעו מאפרו־אמריקאים. זה פשוט טפשי בעיניי. הרי גם אנשים שחורים נשלחו למחנות".
התרעות פיקוד העורף