משיחות עם ישראלים שכתבו על הנושא ברשתות החברתיות עולים סיפורים על דלתות מקלטים שנסגרות דווקא ברגע שבו הן אמורות להיפתח בפני כולם.
לדברי כהן, בעקבות המקרה סבתה אינה יורדת עוד באזעקות למקלט. “היא תעבור לדירה עם ממ”ד, לא ניתן לה להיות בסכנה”, כהן מעדכנת. “חמור מאוד שיש אנשים שמונעים כניסה למקלט בזמן אזעקה ממי שנקלע לסביבת הבניין ואין לו מקום אחר ללכת אליו כדי להגן על עצמו”.
לדבריו, בתוך המקלט עמדו כמה דיירים והתלחששו. “צעקתי להם: ‘תפתחו, יש אזעקה’, ואחד מהם ענה לי שזה מקלט של הבניין ושאני צריך ללכת למקום אחר", הוא מספר. "ניסיתי להסביר שאין לי זמן לחפש מקום אחר, שהאזעקה כבר בעיצומה, אבל הם סירבו לפתוח את הדלת. עמדתי שם בחוץ, עם עוד שני אנשים שהגיעו אחריי, ופשוט חיכינו שהאזעקה תיגמר”.
קורמן נשמע עדיין נסער. “זה היה רגע מאוד מטלטל”, הוא אומר. “בסוף כולנו באותה סירה, הטילים לא בודקים אם אתה דייר בבניין או סתם עובר ברחוב. דווקא בזמן כזה אתה מצפה שאנשים יפתחו את הדלת ויגידו ‘בואו, תיכנסו’. כשמישהו בוחר להשאיר אותך בחוץ בזמן אזעקה, קשה לעכל את זה”.
חשוב לציין כי מלבד החובה המוסרית לפתוח מקלטים בפני אנשים, הדבר מתחייב על פי חוק. חוק ההתגוננות האזרחית בסעיף 15(ו) קובע: “המחזיק במקום שהוא מקלט חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה. מניעת כניסה למקלט (ציבורי או פרטי) בזמן אזעקה נחשבת לעבירה פלילית”. בימי שגרה, העונש על מניעת כניסה למקלט הוא עד שלושה חודשי מאסר או קנס. בזמן מצב מיוחד בעורף (כבימי מלחמה אלה), העונש יכול להגיע עד לשנת מאסר וקנס כספי.
החוק מבהיר כי אסור למנוע כניסה של אדם למקלט על רקע דת, גזע, מין או דעה פוליטית. כמו כן, הוא מציין במפורש שאסור למנוע כניסה בטענה שהמקלט מיועד “לדיירי הבניין בלבד”. לפי הנחיות המשטרה ופיקוד העורף, אין למנוע כניסת אדם למקלט גם אם הוא מלווה בחיית מחמד (בתנאי שהיא בהשגחה ובשליטה).
על פי הנחיות פיקוד העורף ומשטרת ישראל, במקרה שנמנעה מאדם כניסה למקלט, אין להיכנס לעימות פיזי שיסכן אותו, ויש לחפש במהירות את המרחב המוגן הקרוב ביותר. מומלץ לתעד את האירוע של חסימת הכניסה למקלט בווידיאו או בצילום תמונות ולפנות למוקד 100 של המשטרה, או למוקד העירוני.
התרעות פיקוד העורף