אלא שההתפתחויות האחרונות העניקו לדברים פרספקטיבה נוספת. "מרגע הראשון נכנסה העירייה למוד חירום ופועלת סביב השעון כדי לשמור על רציפות תפקודית ולהעניק מענה רחב לתושבים בתוך המציאות המורכבת", אומר יפרח. ואכן, לצד תוכניות הפיתוח הופעלו שמרטפיות לילדי הורים חיוניים, נפתח קו חם לתושבים והונגש שירות פסיכולוגי ללא עלות. מערך מתנדבים הוקם לטובת קשישים, והורים לילדי צמי"ד (צרכים מיוחדים) קיבלו סיוע ייעודי, כולל ביקורי בית שמאפשרים הפוגה. העירייה אף ביצעה תרגיל רחב היקף המדמה נפילת טיל בעיר, בהשתתפות מאות עובדים ומתנדבים, והובילה חזרה מדורגת של מערכת החינוך לפעילות מתוך תפיסה שלפיה חוסן העורף הוא תנאי יסוד לניצחון.
אלא שעבור יפרח, החירום הוא רק חלק מהסיפור. מאחורי התפקוד בשעות הקשות עומדת תפיסה רחבה יותר, כזו שמבקשת למצב את מעלה אדומים לא כעיר לוויין, אלא כמרכז עירוני צומח ומשפיע, שמאתגר את ההנחות הישנות לגביה.
לא בנו עשרים שנה
לאחר שנים ארוכות של קיפאון תכנוני, מעלה אדומים חוזרת בשנים האחרונות למרכז השיח - והפעם סביב תנופת בנייה מחודשת. במשך קרוב לשני עשורים לא נבנו בעיר שכונות חדשות בהיקף משמעותי, מצב חריג ביחס לקצב הגידול הטבעי של העיר. "זה מרגיש נהדר", מחייך יפרח. "צריך להבין: לא בנינו כאן שכונה כמעט שני עשורים. היו פה ושם פרויקטים נקודתיים, כמה מאות יחידות דיור, אבל לא מה שעיר אמורה לייצר. אנחנו מדברים על צורך של בערך 800-900 יחידות דיור בשנה לפי הגידול הטבעי. אז לא לבנות עשרים שנה זה אירוע".
כעת, לדבריו, המגמה מתהפכת. "יצאנו לדרך עם שכונה ראשונה, 'ציפור מדבר'. זה הישג גדול, כי אמרו לנו שהשוק לא שם, שהיזמים חוששים, במיוחד בתוכניות כמו מחיר למשתכן או מחיר מטרה, ושגם במקומות שנחשבים 'פריים לוקיישן' היו כישלונות. בפועל, הצלחנו לשווק כמעט את כל השכונה". מדובר בכ-3,200 יחידות דיור שצפויות להיבנות בשנים הקרובות, ויפרח מתגאה: "אנחנו מתחילים עבודות פיתוח כבר בחודש הקרוב. להערכתי, תוך ארבע עד ארבע וחצי שנים כבר נראה מסירת מפתחות".
אחד האתגרים המרכזיים, הוא מודה, היה עלויות הפיתוח הגבוהות. "דיברו איתי לפני השיווק ואמרו לי: 'העלויות כאן גבוהות מדי, בערך 500 אלף שקל ליחידת דיור'. השוו את זה למקומות אחרים ואמרו שזה לא הגיוני. הסברתי שזה נובע מהטופוגרפיה המורכבת, השיפועים, הגיאומטריה - וגם מהבחירה שלנו להשקיע בשכונה ברמה הכי גבוהה שיש, עם שטחים ירוקים ותכנון איכותי. אמרו לי שלא יבואו יזמים. בפועל דווקא הגיעו, והשכונה שווקה. זו תהיה אחת השכונות היפות בישראל".
אלא שמעבר לפרויקטים המקומיים, מעלה אדומים ניצבת גם בלב אחת הסוגיות הרגישות והמדוברות ביותר בזירה המדינית: תוכנית E1, שמעוררת כבר שנים דיון בינלאומי בשל השלכותיה הטריטוריאליות. התוכנית, מהמהלכים הרגישים והמדוברים ביותר בזירה המדינית-תכנונית, מלווה את מעלה אדומים כבר עשרות שנים, הרבה מעבר לשיקולים עירוניים גרידא.
אלא שיפרח מבקש להסיט את הדיון מהזירה המדינית אל הצרכים המקומיים. "כשאני מתראיין על E1, אני אומר שעם כל הכבוד לשיח המדיני, אני ראש עיריית מעלה אדומים. מה שמעניין אותי זה לפתח את העיר ולתת מענה לתושבים. הצעירים שלנו הם מהעשירונים הראשונים בגיוס לצה"ל ובמילואים מאז 7 באוקטובר, ואני רוצה לאפשר להם להישאר כאן, לבנות כאן חיים".
מהערים הבטוחות בישראל
לדבריו, אחד המהלכים המרכזיים שאפשרו את קידום הבנייה היה דווקא תשתית תחבורתית. "מה שהוביל לפריצת הדרך הייתה החלטת קבינט על 'כביש מרקם החיים' - כביש שמייצר חיבור תחבורתי חלופי. זה מהלך שעבדתי עליו כמה חודשים, כולל בתקופת מלחמה, עד שהצלחנו להכניס אותו להחלטה, בהשקעה של כ-300 מיליון שקל. זה סלל את הדרך גם לאישור הבנייה ב-E1.
"אנחנו מדברים על צמיחה משמעותית", הוא מדגיש. "היום יש במעלה אדומים כ-44 אלף תושבים. בתוך חמש עד שש שנים לכל היותר אנחנו צפויים להוסיף כ-7,000 יחידות דיור, כלומר 7,000 משפחות חדשות, ולהגיע ל-80 עד 90 אלף תושבים".
כבר כעת, לדבריו, העבודות בשטח בעיצומן. "יש היום עבודות להרחבה של כ-400 דונם נוספים באזור התעשייה, זה אומר מקום לעוד כ-50 מפעלים. רק כדי לסבר את האוזן: יש כ-120 בעלי מפעלים שממתינים ברשימת המתנה להיכנס. זה מראה את הביקוש ואת הפוטנציאל הכלכלי שנפתח כאן".
לצד תנופת הבנייה והפיתוח הכלכלי, במעלה אדומים מדגישים כי אחד הצירים המרכזיים בעיצוב העיר בשנים האחרונות הוא דווקא תחושת הביטחון האישי - לא רק בהקשר הביטחוני הרחב, אלא גם בחיי היומיום.
שום גן לא נסגר
לדבריו, המודל ניתן ליישום גם בערים אחרות, אבל תלוי בהחלטות ההנהגה: "זה קודם כל עניין של סדרי עדיפויות. כל ראש רשות מחליט איפה להשקיע". עם זאת, יפרח מדגיש כי הביטחון אינו התחום המרכזי בתקציב העיר ומבהיר: "שלא יישמע שאנחנו משקיעים רק בביטחון. ההשקעה הגדולה ביותר שלנו היא בחינוך. בסוף, אנשים בוחרים איפה לגור לפי החינוך של הילדים שלהם".
הנתונים, לטענתו, ממחישים זאת: "אנחנו משקיעים כמעט 4,800 שקל לתלמיד – זה הכי הרבה במטרופולין ירושלים. אחרינו נמצאת מודיעין עם כ-3,000. מבחינת תוצאות אנחנו במקום השמיני בארץ, עם כ-96% זכאות לבגרות".
כדי להמחיש את ההשקעה, הוא יורד לרמת היומיום. "כמה פעמים נסגר לך גן השנה?", הוא שואל וממהר להשיב: "אצלנו אפס. זה לא קורה סתם. עיריית מעלה אדומים משקיעה כ-3 מיליון שקל בסייעות מחליפות, במימון מלא של העירייה, כדי להבטיח שאין מצב שגן נסגר. יש לנו מאגר סייעות לכל כ-70 הגנים בעיר וזה עובד".
לדבריו, מדובר בתפיסה רחבה יותר של מערכת החינוך: "לא רק בגרויות וגיוס לצה"ל - גם בגיל הרך. יש כאן מרכז חדשנות ולימודי סייבר ברמה גבוהה מאוד. ילדים כבר בכיתות צעירות לומדים סייבר עם חדרי תקיפה והגנה. זה חלק מההבנה שאנחנו צריכים להכין אותם לעתיד".
ההשקעה, הוא אומר, אינה רק לימודית אלא גם ערכית: "זה בא לידי ביטוי גם בשירות בצה"ל, גם במעורבות. יש כאן קהילה מאוד חזקה". לצד זאת, הוא מבקש לערער על אחת התפיסות הרווחות ביחס לעיר, שיוכה הפוליטי או הגיאוגרפי: "מעלה אדומים היא קונצנזוס. היא הוקמה על ידי מפלגת העבודה, ויש כאן חיבוק מכל הקשת הפוליטית. אני לא מרגיש שאנחנו 'פריפריה' - אנחנו שבע דקות מהכותל".
לא יוצאים מהעיר
"אני בתפקיד ראש העיר כשנתיים, אבל לפני כן הייתי עשר שנים ממלא מקום ראש העיר וחבר מועצה", מספר יפרח. "גדלתי כאן ולכן לראות את העיר מתפתחת, לראות שכונה חדשה קמה, זה מרגש".
אלא שלדבריו, הדרך לשם לא הייתה מובנת מאליה. "היינו רגע לפני חתימה על הסכם הגג, ואז גיליתי שמעלה אדומים בכלל לא נכללת בתוכניות כמו 'מחיר למשתכן', בגלל הסיווג הסוציו-אקונומי ומחירי הדיור בעיר. לא יכול להיות שעיר שתושביה מובילים בגיוס ובמילואים לא תקבל מענה לצעירים".
בסופו של דבר, הוא מספר, התקבלה החלטה לשנות את המצב. "נעשה תיקון, ואני מאמין שמעלה אדומים הייתה גורם משמעותי בזה. זה יאפשר לשווק את השכונה החדשה גם במסגרת 'מחיר מטרה', ולתת לצעירים הזדמנות אמיתית. "אנחנו מקימים מנגנון של 'מסלול ירוק'", מסכם יפרח. "יזמים לא צריכים לסבול מבירוקרטיה. כל עיכוב עולה להם כסף. המטרה היא לייצר תהליך מהיר, ברור, עם זמינות מלאה ובלי לפגוע באיכות הבנייה. יזם שמצליח ומרוויח, זה טוב לעיר ולתושבים".
לצד זאת, מקודמת גם יוזמה להטבות מס - מהלך שלדבריו עשוי לשנות את מפת הביקושים. "כדי להביא לכאן אוכלוסייה חזקה, עם הכנסה גבוהה, צריך גם כלים. הטבות מס הן אחד מהם. זה יכול לשבור חסמים תודעתיים ולהביא לכאן אנשים חדשים".
התרעות פיקוד העורף