משך עשורים היה “בור בארי” שבעוטף עזה הלב הפועם של רוכבי השטח בישראל, בוודאי באזור הדרום. בבוקר 7 באוקטובר 2023 הלב הזה נדם באחת. ציר 232, שהיה נתיב של חופש ומרחבים, הפך לזירת טבח קטלנית שבה נרצחו 11 רוכבי אופניים שיצאו לרכיבת שבת שגרתית ומצאו עצמם בקו האש הראשון.
לאחרונה, זמן קצר לפני פרוץ המערכה עם איראן, הוסרו ההגבלות על ידי צה”ל ומסלולי הרכיבה של קק”ל נפתחים מחדש לאחר שנתיים וארבעה חודשים של דממה כשטח צבאי סגור. החזרה לסינגלים – שבילים צרים המיועדים לרכיבה על אופני הרים – ביער בארי אינה רק פעילות ספורט מתחדשת. היא ביטוי מעשי לצמיחה ושיבה למסלול. “זה מרגש”, אומר ארז מנור, היזם והמנהל של מרכז האופניים “לה־מדווש” שבקיבוץ בארי, רוכב ומאמן רכיבה על אופניים. “כמו שאומרים ‘החיטה צומחת שוב’, גם כאן, זה ניצחון הרוח על הכל”.
ב־7 באוקטובר מנור היה אמור לרכוב במסלול, אך כיוון שחזר ערב קודם מחו”ל, הוא ויתר. “חוויתי כמו כל תושבי בארי את רגעי האימה”, הוא מספר. “חמותי, גאולה בכר ז”ל, נרצחה, והבן שלי, דגן, נפצע קשה כשהותקף בגרזן בידי מחבלים. פונינו לים המלח, אבל ברגע שהתאפשר חזרנו לבארי והתחלתי להעביר סיורים באזור. פתיחת המסלול לקהל הרחב היא עבורי מעין סגירת מעגל ופתיחת מעגל מחודשת. הקמתי ובניתי את המסלול הזה עם קק”ל ב־2004, ולראות את האזור שוב הומה אדם זה לא דבר מובן מאליו אחרי מה שעברנו”.
סיימון קינג (61), תושב בארי מאז 1984, נמנה גם הוא עם בוני מסלול האופניים “בור בארי”. “המסלול הזה בעיניי הוא מהיפים ביותר בעולם”, אומר האיש שרוכב כבר 40 שנה. “זה מסלול אדמת לס שטוח, ללא חצץ ואבנים, הוא יפהפה בכל עונות השנה והרכיבה בו זורמת לכל היישובים הקרובים לבארי”.
קינג מספר שהפעם האחרונה שבה רכב במסלול לפני פתיחתו המחודשת הייתה ב־5 באוקטובר 2023. “כשרכבתי כאן יומיים לפני השבת השחורה ראיתי טנקים בשטח, ראיתי צבא, והרגשתי מוגן מאוד לכל אורך המסלול”, הוא מתאר. “בדרך כלל הייתי רוכב מהבוקר עד הלילה. לרגע לא הרגשתי לא בטוח באזור לפני מה שקרה. מרגש מאוד לראות את המשפחות שמגיעות למסלול שבניתי עם חבריי ונהנות בו. זה נותן לי הרבה סיפוק ומסמל בעיניי פריחה מחודשת של האזור. אנחנו מצליחים לצמוח, למרות מה שעברנו”.
“הפתיחה המחודשת של ‘בור בארי’ קרובה לליבי כי גם אני מאלה שבנו ותכננו את המסלול הזה”, אומר דני מייזנר (64), גם הוא מבארי, רוכב אופניים ובונה שבילי אופניים זה 20 שנה. “זה הסינגל טראק הראשון בישראל, והוא בעיניי סוג של מקום עלייה לרגל לרוכבי אופניים מכל הארץ. לצערי הרב, מאז 7 באוקטובר, באופן טבעי, אנשים פחות מגיעים לאזור, למרות שאין שום בעיה ביטחונית עכשיו. מי שלא יודע כמה בטוח פה – פוחד. בעיניי, במסלול האופניים של בארי יש כל היופי והטוהר של ארץ ישראל. אין פה פקקי תנועה, המסלול רחב ופתוח והוא מרגש בכל פעם מחדש”.
ב־7 באוקטובר יצא מייזנר לרכיבת כביש על האופניים. “בדרך כלל הייתי עושה רכיבת כביש בשבתות ורכיבת שטח, כולל במסלול ‘בור בארי’, בשאר ימות השבוע”, הוא מספר. “בשבת בבוקר, כשקרה מה שקרה, הצלחתי להימלט ולהינצל, אבל מאז ועד היום לא חזרתי לרכיבת כביש. אחותי הגדולה, גלית קרבונה ז”ל, נרצחה באותו בוקר בידי המחבלים בבארי”.
אל רכיבת השטח בעוטף חזר מייזנר בינואר 2024. עם פתיחת המסלול שהוא נמנה עם בוניו, רכב גם ב”בור בארי”. “כשאנשים שומעים את השם ‘בארי’ הקונוטציה שעולה להם היא טבח, רצח, טרגדיה, אבל פתיחת המסלול היא ההוכחה שיש בבארי פריחה, אנשים, חיים, טבע, צמיחה והרבה דברים יפים”, הוא מדגיש. “מה גם שהאזור מאוד בטוח עכשיו. אני רוכב שם עכשיו בביטחון מלא, ותענוג לראות שיותר ויותר אנשים רוצים לבוא. אין ולא יהיה על ‘בור בארי’”.