ראשית סיפרה חיים כי המשפחה קיבלה את החלטת בית המשפט בהתרגשות גדולה. "ביום שישי בבוקר, אחרי שנה ורבע, שהיינו עסוקים בפנייה לבית המשפט, קיבלנו אישור להשתמש בזרע של יותם. הרבה משפחות שכולות לקחו את הזרע של בנם שנהרג. הצלחנו גם לקצור את הזרע בזמן".
עוד שיתפה: "יותם מבחינתי לא מת. רק הגוף שלו איננו פה. אבל זה שוק. אי אפשר לתאר את הרגע הזה שאומרים: 'אין ילד', 'לא תראי אותו יותר', 'לא תריחי', 'לא תגעי'. מצד שני נפתח חלון קטן. הוא עצמו איננו, אבל את יכולה לקצור זרע. בינתיים זאת רק התחלה. ידענו שגם אם נחליט אחר כך שלא לעשות שום דבר, יש לנו לפחות את האפשרות. עצם העובדה שהאפשרות הזאת נפתחה בפנינו, שזה לא סוף פסוק, זה הביא הרבה אוויר לנשימה. הילד זה לא יותם, אבל זה יהיה מזרעו של יותם".
השופט הוסיף וכתב כי "אי לכך ולנוכח כל האמור לעיל, אני מאשר למבקשים, באופן עקרוני, לעשות שימוש בזרעו של יותם ככל שתוגש בקשה קונקרטית ביחס לזהות האישה שתסכים לשאת את העובר שיפורה מזרעו של יותם, אדרש לה". משפטים אלו סיכמו מאבק ארוך של הוריו של יותם, לעשות שימוש בזרעו כדי להביא לעולם ילדים שיהיו הנכדים שלהם.