יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין השנה בצל מבצע 'שאגת הארי', במקביל יציינו ברחבי העולם 80 שנה למשפטי נירנברג שנערכו לבכירי המשטר הנאצי ששרדו לאחר היוודע זוועות השואה. לקראת יום הזיכרון פרסמה הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה נתונים עדכניים לגבי הדור האחרון שחווה את השואה על בשרו. מספרם עומד על 109,286 שורדי שואה, פליטי שואה, נפגעי התנכלות אנטישמית במלחמת העולם השנייה ונכי המלחמה בנאצים. בני הדור האחרון מהווים כ-34% מאלו שהוכרו על ידי הרשות מאז הקמתה בשנות החמישים. במרוצת השנים הכירה הרשות ב-322,997 ישראלים כשורדי השואה.
לאחר שחוו על בשרם את זוועות השואה, ויותר מ-80 שנה אחרי, 115 שורדי שואה פונו מבתיהם לאחר שניזוקו כתוצאה ממתקפת הטילים של איראן וחיזבאללה על ישראל במהלך מבצע "שאגת הארי". שורדת שואה בת 88 מחיפה, שביתה ניזוק באופן משמעותי סיפרה למנהל סניף חיפה של הרשות כי זו הפעם השנייה שחייה ניצלו ממוות, כילדה, הרכבת בה נסעה לכיוון ברית המועצות הופגזה על ידי הנאצים והיא ואחותה ניצלו, וכעת כשהיא בביתה בחיפה והטיל פגע במבנה, חייה ניצלו שוב.
פינוי שורדי השואה במהלך 40 ימי המלחמה האחרונים בוצע ב-12 יישובים שונים, מרבית המפונים מהדרום: 34 שורדי שואה מבאר שבע, 28 מדימונה ו-20 מערד. ריכוז נוסף של שורדים שפונו, 15 במספרם מבית שמש, וביתר הערים בצפון ובמרכז מדובר על בודדים. חלקם התפנו לבתי מלון ורובם לקרובי משפחה.
פליטי השואה - הקבוצה מונה 38,934 אנשים, עיקרם יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר, שעלו ארצה בשנות התשעים והם מקבלים מהרשות מענק שנתי וחבילת הטבות וכן מקבלים מענק שנתי מוועידת התביעות.
נפגעי התנכלות אנטישמית בתקופת מלחמת העולם השנייה - הקבוצה מונה 33,521 אנשים, מתוכם 21,476 אנשים ממרוקו ואלג'יריה, שסבלו מהתנכלויות והגבלות שונות בתקופת משטר וישי וכן 12,045 אנשים מעירק, שנחשפו לפרעות הפרהוד בבגדד. הם מקבלים מהרשות מענק שנתי והטבות.
הרשות נותנת מענה לשתי קבוצות נוספות, האחת - נכי המלחמה בנאצים, שמספרם עומד על 79 אנשים. ומדובר במי שנפצעו ונגרמו להם נזקי בריאות עקב שירותם המלחמתי במסגרת בעלות הברית או במסגרת היחידות הלוחמות (כגון הפרטיזנים) במלחמת העולם השנייה. הקבוצה השנייה - אלמנים ואלמנות של שורדי שואה ונכי מלחמה בנאצים, להם משלמת הרשות תגמול חודשי לכל ימי חייהם. כיום יש 16,190 אלמנים ואלמנות המקבלים מהרשות תגמול שארים, 7,816 מהם הם אלמנים ואלמנות שאין להם תיק ברשות כשורדי שואה.
מאפייני ניצולי השואה הנותרים
כ-62% משורדי השואה הן נשים (67,555) וכ-38% הם גברים (41,652). שיעורן של הנשים עולה ככל שהגיל עולה: בשנות ה-80 לחייהם הנשים הן כ-60%; בשנות ה-90 לחייהם הנשים הן כ-65%; וחלקן עולה לכ-75% מעל גיל 100.
כ-70% מהשורדים הם בשנות ה-80 לחייהם, כ-29% בשנות ה-90 וכ-1% מעל גיל 100. ממוצע גילם עומד על כ-88, הקבוצה הצעירה ביותר, בני 80 מונים 775 איש והקבוצה המבוגרת ביותר בני 105 מונה 48 אנשים.
כ-52% מהם אלמנים וכ-35% נשואים. שיעור הנשואים גבוה משיעור הנשואות, כ-69% לעומת כ-31%; ושיעור האלמנות גבוה משיעור האלמנים, 80% לעומת 20%.
40,657 נולדו במדינות בריה"מ לשעבר (כ-37%), 18,957 במרוקו (כ-17%), 12,045 בעירק (כ-11%), 11,817 ברומניה (כ-11%), 5,083 בפולין (כ-5%), 4,598 בתוניסיה (כ-4%), 2,987 בבולגריה (כ-3%), 2,780 בלוב (כ-2.5%), 2,542 באלג'יריה (כ-2%) ו-1,468 בצרפת (כ-1%).
96% מהם עלו לאחר קום המדינה, כ-30% עלו בגל העלייה הגדול עם קום המדינה (1948 - 1951), בשנות ה-90 עלו כ-26%. מתחילת השנה הנוכחית עלו ארצה 3 עולות חדשות כשהן בשנות ה-80 לחייהן.
7,244 מתגוררים בחיפה, 6,969 בירושלים, 5,766 בתל אביב, 5,513 באשדוד, 5,452 בנתניה, 4,494 בבאר שבע, 4,483 בפתח תקווה, 4,429 בראשון לציון, 3,692 בבת ים ו-3,444 בחולון.
שורדי השואה כאוכלוסיית רווחה
כ-73% משורדי השואה מוגדרים כסיעודיים בדרגות שונות. כמעט 40% מהניצולים - 40,370 איש - מוכרים לשירותי הרווחה ומקבלים ליווי ותמיכה מהרשויות המקומיות וממשרד הרווחה. שיעור הזכאות לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי עומד על כ-74% מכלל הניצולים, ומטפס לכ-84% בקרב אלו המוכרים לשירותי הרווחה. גילם הממוצע של מקבלי השירותים מהמשרד עומד על 87. כ-12 אלף הלכו לעולמם בשנה האחרונה.
כ-30% מקבלים מביטוח לאומי את קצבת האזרח הוותיק עם תוספת השלמת הכנסה, מפילוח של קבוצה זו עולה כי כ-86% מהם פליטי שואה, כ-13% מהם נפגעי התנכלות אנטישמית ו-1% ניצולי השואה.
במהלך מבצע 'שאגת הארי' יזמה הרשות לזכויות ניצולי השואה אלפי שיחות עם שורדי שואה המתגוררים באזורי הנפילות ובאזור הצפון, כדי לסייע להם בכל שנדרש בין אם במיצוי זכויות מול הרשות ובין אם מול משרדי ממשלה אחרים. לצד בקשות לסיוע ברכישת תרופות ולקבלת סלי מזון או ארוחות חמות, כמו גם להפגת בדידות, עלתה בעיית פערי המיגון וקושי של רבים משורדי השואה המבוגרים וחלקם גם מוגבלים בהליכתם להגיע למרחב המוגן, גם אם קיים ממ"ק או מקלט בבניין, וחמור מכך כשהמקלט אינו בבניין עצמו. למרות הקושי והחששות הכבדים, ולמול פתרונות של פינוי לבתי אבות לתקופת המלחמה, רבים מהם העדיפו להישאר בביתם.
התרעות פיקוד העורף