"הם רוצים לסלק אותי מהבית. קיבלתי אתמול, בערב יום הזיכרון, דקה לפני הצפירה, ממשפחתו של בעלי ועורך הדין שלה, מכתב שאומר שזה לא הבית שלי. זה הבית שלהם. איך נותנים לזה יד?", זעקה. "הילדים יתומים, הם איבדו אח ומשפחה, הילדים בסביבה זרה".
בהמשך סיפרה כי לטענתה גם הסיוע הכספי שהובטח לה אינו מועבר כנדרש. "את הכספים שהבטיחו לי אני לא מקבלת, אני מצטערת שאני עושה את זה ברדיו אבל אין לי ברירה. רצחו לי את הילד ואני מקבלת 8,000 שקל. אני לא רוצה 8,000 שקל, אני רוצה יותר כדי להכין את הבנים שלי לחיים טובים", אמרה.
"המצב הנפשי של הבנים שלי התדרדר"
תעסה הבהירה כי השנה בחרה שלא להשתתף באירועי יום הזיכרון. "לצערי ולשמחתי לא נמצאת באזור הטקסים - החלטתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם זה", סיפרה. "ביחד עם עמותת 'להושיט יד' אלמנות כמוני החלטנו שאנחנו נוסעות למקום מרוחק כדי לא לחוות את היום הקשה הזה בבתי העלמין".
עוד הוסיפה כי גם את טקסי הזיכרון האלטרנטיביים בחרה שלא לקיים. "כל האימהות והילדים נסעו להפריח בלונים לזכר היקרים שלהם. גם את זה החלטתי שלא לעשות. אני נמצאת באזור באילת, מתפנה לכאב שלי כדי להבין איך אני מתמודדת עם זה הלאה. אני לא יכולה להרשות לעצמי להתפרק, אני צריכה להיות חזקה ואיתנה עבור שלושה ילדים", הסבירה.
לדבריה, מצבם הנפשי של שלושת ילדיה מוסיף להדאיג. "המצב הנפשי של הבנים שלי התדרדר. הבנים שלי ברשימת המתנה לטיפול מעל שלושה חודשים. אחרי מספר חודשים שטסתי לחו"ל ועשיתי הסברה, החליטו שלא יכולים לתת לי יותר מענה ונפנפו אותי", העידה.
התרעות פיקוד העורף