לדבריו, עם הגעתם התברר כי הבן פצוע אך בהכרה, אך על מצבו של האב לא היה כל מידע: "אמרו לנו שהבן בסדר ואפשר לראות אותו, אבל על הדוד שלי - כלום. לא ידעו איפה הוא. במשך שעות ניסינו להבין מה קורה, התקשרנו לרמב"ם, שלחנו אנשים לכרמל, חיפשנו בכל מקום. אף אחד לא ידע להגיד אם הוא חי או מת".
חוג’יראת מתאר שעות של חרדה קשה: "אחיות שלו בוכות, האחים בלחץ, כולם שואלים ואין תשובות. מתחילים לחשוב מחשבות קשות. זה מצב שאתה לא יודע מה לחשוב". לדבריו, ההודעה הרשמית הגיעה רק בשעות הערב: "ברבע לשמונה הגיע קצין והודיע לנו שהוא נהרג. זה קרה אחרי שכבר התחילו שמועות ואפילו פרסומים. אנשים התקשרו אלינו לפני שידענו רשמית. זה הרס את המשפחה. שאלנו למה לקח כל כך הרבה זמן לעדכן אותנו".
על נסיבות הפגיעה סיפר, לפי עדות הבן שנפצע: "הם עבדו שם כאזרחים, בלי נשק, ואמרו להם שאין צורך באמצעי קשר כי הכוחות לידם. אחרי כמה דקות הופיע רחפן. הבן היה בתוך באגר וניסה לברוח, הרחפן רדף אחריו וחיפש נקודת פגיעה. הדוד שלי ירד והתחיל לרוץ, ואז הרחפן פגע בו פגיעה ישירה. הוא נהרג במקום".
הלווייתו נערכה עוד באותו לילה בשפרעם, שעות ספורות לאחר קבלת הבשורה.
מדובר צה"ל נמסר: "כחלק מפעילות צה"ל וכוחות הביטחון בדרום לבנון, עובד בחברה קבלנית שמבצעת עבודות הנדסיות מטעם משרד הביטחון, נהרג אתמול. הודעה נמסרה למשפחתו על ידי משטרת ישראל. צה"ל ומשרד הבטחון משתתפים בצער המשפחה. האירוע מצוי כעת בתחקיר ראשוני, בסיומו ממצאי התחקיר יועברו למשפחתו בשקיפות".