בעוד המשבר בשיחות בין ארה"ב לאיראן הוא עניין אמריקאי חולף, האינטרס הישראלי הוא שאם איראן לא תתקוף את ישראל מיוזמתה (והיא לא, חרף ההפחדות), צריך להניח למלחמה לגווע וללכת להסדר בלבנון ובסוריה.
מה שמסייע למנהיגים תועים, תוהים, מטעים ומוטים הוא סט הפעלות על פי הספר שנכתב עבור רודנים בהתהוות. בין השאר כיצד מגלגלים מלחמה כשבעצם אין שום איום אמיתי - לטובת גחמה אישית, פוליטית או אידיאולוגית. המתכון המומלץ הוא כאוס עקב חוסר תפקוד אזרחי, פרובוקציה מקדימה, איום מפוברק מצד אויב אכזרי ופגיעה בכבוד או בקודשי האומה.
אונס נשינו שהיה או יהיה הוא סיבה מעולה למשטר חירום, ובעיקר זקוקים רודנים לאי-ודאות מטלטלת ולעם מוכה בורות ושחיתות. בעצם כל בן אנוש בנוי למניפולציה, רק תמצא את המיתר הנכון לפרוט עליו, והוא שלך.
הבעיה של הישראלים והאמריקאים היא שהצמד הזה, שהתחבר מנטלית, מצליח לטמטם אותם לצורכי הפעלת כוח הרס קטלני - והתוצאה היא הקטסטרופה הנוכחית. הזוגיות הזו תיגמר בבכי, זה ברור, מה שמחייב כאן ועכשיו לחתוך את הקשר הגורדי שהפך לעניבת חנק בין מדינת ישראל לארה"ב.
גלגל השיניים הראשון שישתק את המשך הלחימה האזורית הוא להנמיך את פרופיל שיתוף הפעולה בין צה"ל לצבא ארה"ב. רק למען הסדר הטוב, זה לא שיתוף פעולה ולא נעליים. יש מפקד והוא הבית הלבן, ויש חיילים שלהם ושלנו שעושים את העבודה השחורה.
בדיון הקבינט האחרון תהתה שרה בכירה (מצטער, לא פורט מי היא, אולי זו הייתה שאלה מוזמנת) למה הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן חלה גם על לבנון. ראש הממשלה, שמדברר את נצח ישראל משיקולי בייס, "הסביר" ברמת הגנון שזה לא בידינו.
הגמביט של זמיר
כשלעצמו, צה"ל הוא בעיה. ממשלות ישראל דאגו לטיפוח אויבים בגין סיפוח שטחים ודיכוי ערבים באשר הם ערבים. כדי להתגונן מפני ה"ערבים" ומפני תוקפנות הממשלה שמביאה אותנו למצבי קיצון על סף מלחמה, אנחנו זקוקים לצבא חזק שיגן עלינו כאשר הממשלה מדרדרת אותנו למלחמה. הרצון לחיות והחשש מפני תבוסה גוברים על שיקולי היגיון וצדק.
במקביל, צה"ל החזק שאנחנו זקוקים לו הפך לחממה כהניסטית. חיילים גוזלים קרקעות בגדה, מבריחים לרצועה, בוזזים בלבנון, ובעיקר מחזיקים אצבע קלה על ההדק ביבשה ועל הפיקל (כפתור הסטיק) באוויר - וזהו הצירוף המזוויע שהופך כל ישראלי, שלא לומר יהודי, למטרת התנכלות בחו"ל. זמיר נכשל בחזית הזו, והוא עדיין אמור לנהל את קרב הנסיגה מהטירוף המשיחי ציני של הממשלה.
לנתניהו ושות' אין הצדקה ותשובה לתושבי הצפון המופגז ולנפילת חיילים, למעט המשך לחימה. רק לא הסדר שהוא כניעה. שביב האור באפלה: את מהלכי הכניעה והנסיגה יבצעו נתניהו וחונטת חובשי הכיפות בתקווה שהעונש, הזובור הציבורי, יהיה בהתאם.
התרעות פיקוד העורף