באחת השיחות שקיים דויד לאחרונה באחת מאפליקציות הצאטים, עלה מולו מהגר שמתגורר באירופה והחל להטיח בו האשמות קשות. הגולש הבחין בדגל ישראל שתלוי על הלוח בחדרו של דויד ושאל בזלזול אם העיר תל אביב כבר הוחרבה בתקיפות. דויד לא נשאר חייב, הוא פשוט קם מהכיסא, לקח את המצלמה ויצא אל המרפסת של דירתו במרכז הארץ.
הוא הראה לגולש המופתע את העיר השוקקת, את האורות ואת הבניינים שעומדים על תילם, והבהיר לו שתל אביב חיה וקיימת. הגולש המתוסכל החל לדפוק על המקלדת שלו כאחוז שיגעון וניתק את השיחה מיד. המקרה הזה הוא רק דוגמה אחת מתוך עשרות עימותים שמתעד דויד בשבועות האחרונים, כשהוא עובר מהייטק וניהול חברת קוסמטיקה לחזית ההסברה הדיגיטלית.
דויד, בן 34, במקור מהצפון וכיום מתגורר באזור תל אביב, נגן גיטרה מוכשר ובעל עסק מצליח, הבין בחודשים האחרונים שהזירה המרכזית של ישראל נמצאת ברשתות החברתיות. הוא מספר שבתקופה שבה התגורר באירופה הוא נתקל בבורות מוחלטת לגבי כל מה שקשור למדינת ישראל. הוא שמע דעות מופרכות שלא קשורות למציאות והבחין בכך שלהרבה אנשים יש את היכולת לדבר על ישראל, אבל הרבה פחות את היכולת להקשיב לעובדות מוצקות.
"רוב העולם המערבי באירופה, ארה"ב, אוסטרליה, וכמובן מדינות ערב לא מבינים דבר וחצי דבר בענייני המזרח התיכון. שלא תמיד שפה יפה היא מה שמובן באזור שלנו, אלא יותר סמכותיות וידע שמוצגים בצורה לא מתפשרת ולא מתנצלת. אני מאמין שאם אדם מדבר בעדינות ובנימוס מערבי ולא מראה כוח וסמכותיות, הוא נתפס כחלש וקל יותר לדרוך עליו".
קשה מאוד לנצח בעימותים מול דויד. הוא יורה תשובות באנגלית מצוחצחת ומהירה, עם ידע נרחב בחדשות, בפוליטיקה והיסטוריה בו הצטייד מאז ילדותו מבית הוריו. הכל החל לפני מספר שבועות, כשבזמנו הפנוי הוא נכנס לאפליקציות של צ'אטים רנדומליים כמו אומי טי וי או אומגל. "כשמשתמשים מהעולם רואים מישהו מישראל, הם ממהרים לכנות אותנו רוצחי תינוקות" הוא משחזר, "החלטתי לקחת את המשימה ולהעמיד אותם על מקומם בעזרת עובדות וטיעונים מוצקים, מה שגורם לכל הקונספט שלהם להתאדות מול העיניים".
הוא התחיל להקליט את השיחות הללו כשהוא נשען על ידע רב בקונפליקט הערבי ישראלי, ובמיוחד בקשר שבין היהדות לאיסלאם. הוא מעיד על עצמו שקיבל כישרון לקחת עובדות, מאמרים וידע מדויק ולהפוך אותם לקוקטייל של כמה משפטים לא מתנצלים שמשאירים את הצד השני חסר מילים.
"בשיחות הללו אני יוצר אצל בני השיח דיסוננס קוגניטיבי. לעיתים קרובות אני מכניס אותם לפינה וכשאין להם מה לענות, הם פשוט צוחקים לי בפנים או מתנתקים. ברגע שזה קורה אני יודע שניצחתי בדיבייט והנקודה שלי הועברה. חשוב לי שכל פעם שאותו אדם ינסה לדבר רעות על ישראל בעתיד, הוא יזכור את הקול שלי ואת הדברים שנאמרו לו בשיחה".
במקרה אחר כשמישהו שאל אותו אם ישראל לא הגזימה בתגובה שלה בעזה, דויד ענה בנאום קצר שבו הסביר שאם אלפי מחבלים נכנסו למדינה וטבחו בילדים, נשים ואנשים, התגובה הנוכחית היא המעט שיכולנו לעשות. להאשמות החוזרות שישראל מבצעת רצח עם, הוא מסביר שאם אכן ישראל היתה רוצה לעשות זאת, זה היה לוקח 24 שעות, ולא שנים ארוכות של סכסוך.
דויד נשאר מאופק במהלך השיחות, כשהוא מתייחס לכל עימות כאל שיחת מכירה לכל דבר. הצד השני מנסה למכור לו את הרעיון שישראל רוצחת ערבים, והוא בתגובה מציג את הטיעון שלו שפלסטין לא קיימת. הוא משתמש בציטוטים מתוך הקוראן, כמו סורת אל איסרא פסוק 104, בו נכתב שבני ישראל ישכנו באדמה הזו. הוא מתווכח איתם על מקור השם פלסטין, ומרביתם אינם יודעים את התשובה. "אני מסביר להם שהשם מגיע מהרומאים שכבשו את האדמה מהיוונים ושינו את שמה מארץ יהודה לסיריה פלשתינה על שם האויב הכי גדול של העם היהודי באותה תקופה, הפלישתים".
אחד המסרים הקבועים שלו הוא ששמה של ישראל מוזכר בקוראן לא פחות מ 43 פעמים, בעוד שפלסטין לא מוזכרת שם אף לא פעם אחת. הגולשים נדהמים מהעובדה הזו ומנסים לבדוק אותו בזמן אמת. הם פותחים גוגל או שואלים את צ'אט ג'י פי טי ונוכחים לדעת שהוא אכן צדק. או אז הם משתתקים ומתנתקים מהשיחה, לרוב תוך שהם מפטירים קללה לאוויר. לאחרונה הוא העלה סרטון תגובה לאישה שטענה שאין דבר כזה טרור איסלאמי, ואילו הוא השיב לה שרוב הפעולות הטרוריסטיות בעולם, ובהן פיגוע התאומים ב-9/11 בניו יורק, בוצעו על ידי מוסלמים פנטיים.
אבל לא כל התגובות אלימות: "אני מקבל המון הודעות אהבה, כולל מאיראנים רבים ששולחים הודעות תמיכה בישראל. אני מקבל פניות גם מכורדים שאומרים כמה הם אוהבים את המדינה ורוצים להיפגש. רבים מהם מבקשים שישראל תסיים את העבודה, ואני משיב להם שישראל לא תומכת בהפסקת האש".
למרות התמיכה, הוא מתמודד גם עם קשיים כשהחשבון שלו באינסטגרם מקבל איומים ונסיונות תקיפות סייבר מארגונים פרו פלסתינים. "הם רק לא יודעים שאני הייטקיסט לשעבר, אני לא מציע להם להסתבך איתי בענייני הסייבר, כי התגובה תהיה קשה". חבריו ומשפחתו תומכים בפעילות ההתנדבותית שלו, והוא כבר חולם להתפתח בתחום הדיבייט ולתרום למערך ההסברה. בינתיים הוא מסכם: "ידע הוא כוח, ובמזרח התיכון כוח הוא הכלי המשמעותי ביותר".
התרעות פיקוד העורף