במקרי בוחן שנבדקו על ידי משרד מבקר המדינה, נמצא שורת ליקויים שנגרמו בשל המעברים של סמכויות בין משרדי ממשלה: המעבר של הרשות לתכנון החקלאות בין משרדים הובילה לפגיעה מהותית בשירות לציבור; מעבר סמכויות יצר גם פגיעה מתמשכת וממשית בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים; בתוך פחות מעשור, רשות הבדואים נדדה בין שבעה משרדים; המעברים בין משרדים פגעו בניהול מערכות המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה.
מחברי דו"ח הביקורת טוענים עוד, כי אחד הליקויים נוגע לטיפול בשיקום יישובי הצפון והדרום ולשיקום אחרי אסונות: "במהלך פחות משנתיים, קיבלה הממשלה כמה החלטות להעביר את האחריות בין משרדים ובין ממונים, וכל זאת גם בעיצומה של תקופת חירום ובמהלך מלחמה", הם מתריעים - "הנזק מהיעדר קו ממשלתי יציב בא לידי ביטוי בליקויים יסודיים שעלו בדו"ח שפרסמנו ביוני 2025, לרבות היעדר תוכנית רב שנתית לשיקום ולפיתוח של הצפון. ליקויים אלה עומדים במרכז כשלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם ולשיקום הצפון, נכון ליוני 2025".
"ממצאי הביקורת מטרידים ביותר ומעלים סימן שאלה גדול על שיטת הארכות הזמן שניתנות בבגרויות", מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח הביקורת על הארכת הזמן בבגרויות. מהנתונים עולה, כי 52% מהתלמידים, שסיימו את לימודיהם בשנת הלימודים תשפ"ה (2025-2024) ונבחנו לפחות בבחינת בגרות אחת, היו זכאים להארכת זמן (כ-68,500 תלמידים), כאשר 133 בתי ספר אישרו הארכות זמן ליותר מ-90% מתלמידיהם.
עוד עולה מהנתונים, כי שיעור התלמידים במצב החברתי-כלכלי הגבוה ביותר הזכאים להארכת זמן באישור בית הספר שבו למדו, לעומת שיעורם בקרב תלמידים במצב החברתי-כלכלי הנמוך ביותר בשנת הלימודים 2025-2024 - עמד על כ-55% לעומת כ-39%.
הפער בהסתברות לקבלת זכאות להארכת זמן מבית הספר עבור תלמידים שנבחנו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה לעומת אלה שנבחרו בשלוש יחידות לימוד עמד על כ-12 נקודות האחוז. עוד עולה מהנתונים, כי אומדן התוספת לציון בחינת הבגרות של תלמיד בעקבות קבלת הזכאות להארכת זמן מבית הספר עמד על כ-2.5 נקודות.
מחברי הדו"ח מתריעים עוד, כי שיעור התלמידים אשר נבחנו לפחות בבחינת בגרות אחת והיו זכאים להארכת זמן באישור בית ספרם מקרב התלמידים שסיימו את לימודיהם בשנת הלימודים 2025-2024, שבה לא היה צורך הצגת אבחון (כ-63 אלף מתוך כ-131 אלף נבחנים) היה גבוה משמעותית לעומת אלה שסיימו את לימודיהם בשנת הלימודים 2016-2015 (כ-5,000 מתוך כ-103 אלף נבחנים), שבה היה צורך בהצגת אבחון לצורך קבלת אישור להארכת זמן.
מהביקורת עולה עוד, כי שיעור התלמידים במגזרים הממלכתי והממלכתי דתי הזכאים להארכת זמן באישור בית ספר, לעומת שיעור התלמידים במגזרים החרדי והדרוזי בשנת הלימודים 2025-204 עמד על כ-50% לעומת כ-40%.
"חמור מכך, בקרב תלמידים שמצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאות להארכת זמן הוא הגבוה יותר", מצויין עוד בדו"ח הביקורת הנוקב - "על שר החינוך לבחון את סוגיית ההקלות בבגרויות ולטייב את הליך ההקלות שיביא לידי ביטוי את הצורך האמיתי להקלות".
מהביקורת עולה עוד, כי הרוב המוחלט של התלמידים שהיו זכאים להארכת זמן בשנת הלימודים 2025-2024 - כ-92% (כ-63 אלף תלמידים בסך הכל) - קיבלו את זכאותם מוועדה בית ספרית בבית הספר בו למדו.
עוד עולה מהביקורת, כי אף אחד מ-11 בתי הספר שנבדקו לא היה נתון להליך של פיקוח או בקרה מטעם המחוז של משרד החינוך על הליך קביעת הזכאות להארכת זמן. "בהיעדר פיקוח, פעלו בתי הספר כל אחד לפי תפיסתו ונמצאו פערים משמעותיים בדרכי הפעולה שנקטו", מתריעים מחברי הדו"ח - "יוצא, כי ייתכן מצב שבו לשני תלמידים בעלי מאפיינים דומים הלומדים בבתי ספר שונים - ייקבעו החלטות שונות - לאחד תאושר הזכאות ולאחר לא".
עוד עולה מהביקורת, כי בקרב תלמידים אשר מצבם החברתי-כלכלי הכי פחות טוב, שיעור הזכאים להארכת זמן הוא הנמוך ביותר, ולהפך - בקרב התלמידים שמצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאות הוא הגבוה ביותר. עוד נטען בביקורת, כי שישה מתוך שמונת המחוזות של משרד החינוך (75%) לא פיקחו כנדרש על מתן ההתאמות שבסמכות בתי הספר, הגם שלפי חוזר ההתאמות היה עליהם לעשות זאת.
מבקר המדינה ממליץ בעקבות הממצאים, שמשרד החינוך ימדוד את האפקטיביות של מתן הארכת הזמן בהתאם לרקע, אשר בגינו אושרה לתלמיד ושיאסוף לשם כך נתונים אמינים מבתי הספר לגבי מאפייניו.
עוד מומלץ, שמשרד החינוך יגבש מתווה שיציע התאמות אפקטיביות ומענה משלים בהתאם לצורכי התלמידים ברמה הבית ספרית, המחוזית והארצית ושהמשרד יתן מענה שהעלו מנהלי בתי הספר ובכלל זה, המתח שמתעורר בין ההורים והתלמידים לבין הצוות המקצועי בעניין קביעת הזכאות להארכת זמן ולקשיים של הנהלת בתי הספר מול הצוות המקצועי בבית הספר ושהמשרד ידריך את בתי הספר כיצד להתמודד עם הקשיים, בפרט לנוכח השיעור הגבוה של התלמידים המבקשים את ההתאמה.
מבקר המדינה ממליץ עוד, כי משרד החינוך יבחן את מידת ניצול הארכת הזמן בפועל בקרב אוכלוסיות תלמידים שונות ואת האפשרות לכלול התאמות נוספות בסמכות בתי הספר, כמו לאפשר לתלמידים להיבחן בחדר עם מעט תלמידים ("כיתה מצומצמת"), או לקבוע הפסקות להתרעננות בין פרקי הבחינה.
עוד מומלץ כי משרד החינוך יטמיע פתרונות נוסים במסגרת הלימודים, כדי לצמצם את הצורך של התלמידים בהארכת זמן, כמו גיבוש תוכנית התערבות המלמדת מיומנויות רלוונטיות, כגון ניהול זמן, שטף קריאה ואסטרטגיות למידה.