אבל עשרות שנים אחר כך, אותה עיר ציורית שעלתה שוב ושוב על מפת התיירות הישראלית, מתמודדת עם מציאות אחרת לגמרי: שחיקה כלכלית, שינוי דמוגרפי עמוק, עזיבה של משפחות חילוניות ותחושה הולכת וגוברת של אובדן שליטה. האירוע שהתרחש השבוע בעיר הצית מחדש את השאלה מה באמת קורה בצפת.
"הרגשתי שעומדים מולי מחבלים"
"אני קוראת לזה איבוד שליטה, ואולי עם שיתוף פעולה של ראש העיר בכל הקשור לחרדים הקיצוניים, אלה שרוצים להוציא את הציונות ממדינת ישראל", אמרה פיטוסי. "הם לא מאמינים במדינת ישראל, אבל הם מאמינים בתקציבים של מדינת ישראל".
פיטוסי תיארה תחושת פחד קשה מול מה שראתה ברחוב. "הם עומדים מולך. הרגשתי שאני עומדת מול תושבים של מדינת ישראל", אמרה. "הרגשתי שעומדים מולי מחבלים ואני צריכה להישמר. אני חושבת שלא רחוק היום שבתוך צפת תהיה איזושהי מלחמת אזרחים, כי ראש העיר לא אוכף. כשאתה נותן להם להשתלט על שטח ציבורי, אתה נותן להם כוח - הם עושים את זה בעוד מקומות".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם קבלת הדיווח, הוזעקו למקום כוחות משטרה שפעלו יחד עם כוחות הכיבוי עד להשגת שליטה באירוע, כיבוי מוקדי האש ופינוי הקטינים בבטחה". מעיריית צפת טרם התקבלה תגובה.
"פעם צפת הייתה אילת של הצפון. היום זה כבר לא המצב"
אבל האירוע הזה, חריג ככל שיהיה, לא התרחש בחלל ריק. הוא נוגע בעצב חשוף של עיר שעוברת שינוי ארוך, איטי ולעיתים כואב. השינוי בצפת לא קרה ביום אחד. כבר משנות השמונים החלה שחיקה כלכלית שפגעה בעיקר בערי פריפריה, ובמקביל גם התיירות - תחום שתלוי בביטחון, בכלכלה ובאווירה ציבורית - ידעה תנודתיות. אמנים וצעירים החלו לעזוב, מרכז העיר נחלש, והעיר השתנתה בהדרגה, כמעט בלי שהבחינה בכך בזמן אמת.
מאיר ינקו, עיתונאי ותושב צפת, מתאר מציאות קשה. "העיר התחרדה. רבים עוזבים, ומי שנשאר זה בעיקר מי שלא יכול לעזוב. המצב בצפת קשה מאוד. כל שנה יש פחות כיתות חילוניות. האוכלוסייה הזאת לא עוברת למרכז אלא ליישובים ליד: מחניים, שדה אליעזר, ראש פינה, משמר הירדן". לדבריו, גם הכלכלה המקומית מספרת את אותו סיפור: "פעם צפת הייתה אילת של הצפון. היום זה כבר לא המצב".
תושבים ותיקים נוספים מחזקים את התחושה הזו. אחד מהם מספר כי כיום פועל בעיר בית ספר יסודי ממלכתי אחד בלבד. "כשהייתי ילד היו בעיר שלושה בתי ספר חילוניים", הוא אומר. "זה לא קרה ביום אחד. כל פעם עוד משפחה עוזבת, עוד כיתה נסגרת, עד שנשאר כמעט כלום".
תושב ותיק אחר, שעזב את העיר, מתאר געגוע לצפת אחרת. "פעם הייתה כאן סצנה של בילויים, כל הסלבס היו באים. היו כאן רק 12 אלף תושבים עם אוכלוסייה מגוונת, שמורת טבע. היום הרבה מהתושבים הם אוכלוסייה דתית ענייה. זה התחיל בשנות השמונים והתשעים. התחילו להקים שכונות חרדיות, וזהו - עוד עיר נפלה".
"יש מטיילים, אבל זה לא כמו פעם"
לשינוי הדמוגרפי הצטרפה גם שחיקה כלכלית. צפת, שבעבר שימשה מרכז מסחרי אזורי, איבדה בהדרגה את מעמדה. הקמת מרכזי קניות בראש פינה ובכרמיאל שינתה את דפוסי הצריכה, וגם תושבי העיר עצמם החלו לקנות מחוץ לה. מרכז העיר, שהיה בעבר מוקד חיים יומיומי, איבד מכוחו: חנויות נסגרו, עסקים מתחלפים, והרחובות שקטים בשעות רבות של היום.
ביום רביעי, יום השוק בעיר, עדיין אפשר לראות תנועה ברחובות. אבל גם שם הסוחרים מצננים את האופטימיות. "לאנשים יש פחות כסף, הם מוציאים פחות", אומר בעל באסטה ותיק. "יש מטיילים, אבל זה לא כמו פעם".
גם התיירות, אחת מנקודות החוזק ההיסטוריות של צפת, לא נעלמה - אבל השתנתה. עד הקורונה עברו בעיר כמיליון מבקרים בשנה, כך אומר אילן חסן, מנהל מחלקת התיירות בעיר, בהם גם תיירות חוץ. אלא שהקורונה והמלחמה פגעו קשות בזרם המבקרים, וההתאוששות איטית. מלך גרסטל, צלם ותושב העיר, טוען כי כיום קיימת תלות כמעט מוחלטת בתיירות חרדית. "הם באים בעיקר בחמישי-שישי, לוקחים צימרים וחוזרים. זה לא מחזיק את העסקים. אין תנועה אמיתית".
מנגד, לא כולם מסכימים עם התמונה הקודרת. זאב פרל, לשעבר ראש העיר וכיום מורה דרך והיסטוריון, מבקש להזכיר שהסיפור של צפת עדיין לא נגמר. לדבריו, בעיר פועלים בתי מלון של רשתות חזקות לצד מאות צימרים, והעיר העתיקה וחוויית השבת ממשיכות למשוך קהל. "הרשתות הגדולות משקיעות כאן ולא במקרה", הוא אומר. "התיירות השתנתה בכל העולם, אבל היופי של צפת לא נעלם".
ובתוך מציאות שבה התרבות האזרחית הצטמצמה, נותר בעיר סמן ציבורי אחד שמצליח עדיין לאחד בין קהלים: הכדורסל. למשחקי מ.ס צפת, המשחקת בליגה הלאומית, מגיעים דתיים וחילונים, צעירים וותיקים. עבור חלק מהתושבים, זו אולי אחת הזירות האחרונות שבהן העיר מתכנסת סביב חוויה משותפת שאינה מגזרית.
צפת של היום חיה על קו תפר. מצד אחד - עיר בעלת יופי נדיר, היסטוריה, סמטאות, אווירה ורוח שקשה למצוא במקומות אחרים. מצד שני - עיר שמתמודדת עם פערים מתרחבים, עזיבה של אוכלוסיות, מתחים מגזריים ותחושה של תושבים רבים שהמרחב הציבורי משתנה להם מול העיניים.
התרעות פיקוד העורף