מהנתונים שנחשפו עולות מספר נקודות:
הפקרת הפריפריה: האכיפה בישראל כמעט ואינה קיימת מחוץ למרכז הארץ. קרוב ל-98% מהדוחות ניתנים ב-3 מחוזות בלבד (ת"א, מרכז וחוף). במחוזות דרום, צפון וירושלים נרשמו 26 דוחות בלבד ב-3 שנים(!) - נתון המעיד על חוסר אכיפה מוחלט באזורים אלו, על אף ידיעה ברורה שיש שם צריכת זנות, שאף הועצמה מאז המלחמה.
אבסורד מבני: על אף שהוקמו יחידות ייעודיות (מחלקים) לסחר בבני אדם במחוזות חוף ומרכז, הן אינן אמונות על אכיפת חוק איסור צריכת זנות. במטה הארצי, התקנים שאמורים לרכז את הנושא נותרו לא מאוישים.
כמו כן, מזוהה עלייה בשיעור ההמרה לסדנאות במקום קנסות, מה שעשוי להעיד על חידוד נהלים בקרב השוטרים בשטח, למרות היעדר המשאבים להוצאתן לפועל של הסדנאות.
"אנחנו קוראות למשטרת ישראל להגביר את האכיפה בכל המדינה, לחלק יותר קנסות לצרכני מין ולשלוח יותר זנאים לסדנאות החינוכיות - כדי למנוע את המשך צריכת הזנות. הגיע הזמן שמשטרת ישראל תקים את המחלקים הייעודים למאבק בזנות, בייחוד לאור ההחמרה של תופעת הזנות, מאז שהחלה המלחמה והעלייה באלימות נגד נשים".
"אמנם יש עלייה בשיעורי האכיפה ב-2025 ביחס לשנה שקדמה לה, אך היקף חלוקת הקנסות עדיין עומד על כשליש מימי ממשלת השינוי, ומחוזות שלמים של המשטרה 'מחוץ למשחק' - כאילו זנות לא קיימת בכל הארץ. אני מצפה מהמפכ"ל ומהשר לביטחון לאומי להגדיר את הגברת אכיפת החוק בכלל הארץ במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשטרה. כשמדברים על חייהן ובטיחותן של נשים, אין מקום לחפף".
התרעות פיקוד העורף