ברק התייחס להחלטתו לנסוע להאג במסגרת ההליכים נגד ישראל, והדגיש כי עשה זאת כדי להגן על המדינה ולא על הממשלה. לדבריו, "נסעתי לשם לא כדי להגן על הממשלה או על ראש הממשלה, אלא כדי להגן על מדינת ישראל. קשה להגן, אבל מה שמדינת ישראל עשתה בעזה איננו ג'נוסייד. כניצול שואה, שהיה קורבן לג'נוסייד, רציתי להגן על מדינתי שמואשמת בכך".
על תפקיד בית המשפט בדמוקרטיה אמר ברק כי "תפקידו של בית המשפט בדמוקרטיה ליברלית הוא לא להגיד 'אמן' על כל מה שהשלטון עושה, אלא לוודא שהשלטון פועל במסגרת החוק. השלטון הוא יציר החוק". הוא התייחס גם לעילת הסבירות והסביר כי מדובר בשאלה של אופן הפעלת הסמכות: "לא מספיק רק להפעיל אותה, אי אפשר למשל להפעיל סמכות תוך כדי לקיחת שוחד".
ברק דחה את הטענות לאקטיביזם שיפוטי חריג בכל הנוגע לפסילת חוקים, ואמר כי מאז 1995, מתוך מאות חוקים, בית המשפט מבטל בממוצע סעיף אחד בחוק בשנה. "זה כלום לעומת מה שמדינות אחרות עושות", אמר.
ברק התייחס גם לביקורת שמופנית כלפיו מצד מתנגדי מערכת המשפט, ואמר כי למרות שעזב את בית המשפט לפני יותר מ-20 שנה, "בכל פסק דין שלא מסכימים וניתן עכשיו, מייחסים אותו לי". לדבריו, אף שופט שמכהן כיום בבית המשפט העליון לא כיהן כשופט בתקופתו.
ברק התייחס גם לקיטוב בחברה הישראלית ואמר כי "מה שמאפיין את הקיטוב היום הוא היעדר הדיאלוג; לכל קבוצה יש את המונולוג שלה". באשר לטרור היהודי אמר כי "מנהיגות המתנחלים אחראית", והוסיף כי הצבא והמשטרה צריכים להבטיח את החוק בשטחים, ומעליהם הממשלה. לדבריו, "אם הממשלה לא עושה מספיק – כולנו צריכים לפעול". כשנשאל מה נותן לו תקווה בימים אלו, השיב ברק במילה אחת: "הבחירות".