לפי המחקר, 75.8% מהנשאלים הביעו תמיכה בהתנדבות של תלמידי י"ב ערבים, בנים ובנות, לשירות אזרחי לא-ביטחוני, כאשר כמעט מחציתם (46.9%) הביעו תמיכה רבה במהלך. רק 23.2% התנגדו לרעיון. עוד עולה כי התמיכה קיימת גם בקרב צעירים בגילי 18-34, עם שיעור תמיכה של 69.1%, ולא נמצאו פערים משמעותיים בין גברים לנשים.
במישור הפוליטי, החוקרים מצאו כי אם הבחירות היו מתקיימות כיום, שיעור ההצבעה בחברה הערבית היה עומד על 53%, בדומה לבחירות האחרונות. עם זאת, במקרה של איחוד מחדש של ארבע המפלגות הערביות במסגרת "הרשימה המשותפת", שיעור ההצבעה צפוי לזנק ל-67% והרשימה עשויה להגיע ל-16 מנדטים.
עוד עולה מהסקר כי הסוגיה המרכזית מבחינת הציבור הערבי כיום היא האלימות והפשיעה ביישובים הערביים. 71.3% מהמשיבים ציינו כי זהו הנושא החשוב ביותר עבורם, בעוד שרק 8% הגדירו את הסוגיה הפלסטינית כסוגיה המרכזית.
בנוסף, 76.9% מהנשאלים דיווחו כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה, בעיקר בשל האלימות הגוברת ביישובים הערביים. מנגד, 68.3% העידו כי מצבם הכלכלי טוב בסך הכול.
עוד עולה מהמחקר כי יותר ממחצית מהאזרחים הערבים בישראל מדווחים על תחושת שייכות חזקה למדינה. לפי הנתונים, 53.3% מהנשאלים ציינו כי תחושת השייכות שלהם למדינת ישראל חזקה בסך הכול, לעומת 44.5% שהעידו כי תחושת השייכות שלהם חלשה.
עוד עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין קבוצות שונות בחברה הערבית. בקרב הדרוזים נרשמה תחושת השייכות הגבוהה ביותר, עם 81.7% שדיווחו על תחושת שייכות חזקה למדינה, לעומת 50.5% מהמוסלמים ו-53.3% מהנוצרים. החוקרים מציינים גם כי ככל שרמת ההשכלה עולה, תחושת השייכות נוטה להיחלש במידה מסוימת.
בנוסף, כשנשאלו מהו המרכיב המרכזי בזהותם האישית, 33.3% מהמשיבים בחרו בזהות הערבית, 27.7% באזרחות הישראלית, 24.5% בשיוך הדתי ורק 13.5% בזהות הפלסטינית.
ד"ר רודניצקי אמר כי "האזרחים הערבים מציגים מפת דרכים לשיקום החברה הישראלית באמצעות השתלבות והשפעה - לא רק במישור הפוליטי אלא גם במישור החברתי". לדבריו, התמיכה בשירות אזרחי משקפת רצון גובר להשתלבות בחברה הישראלית ולבניית מסלול חיים מסודר לצעירים ערבים לאחר סיום הלימודים.
התרעות פיקוד העורף