ירושלים במספרים: יותר צעירה, יותר צפופה - ועם פחות מצטרפים מבחוץ

ירושלים היא העיר הגדולה במדינה, ומספר תושביה מוערך ב-1.063 מיליון - כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים לרגל יום ירושלים.

מפילוח הנתונים עולה כי בסוף שנת 2025, 56.6% מתושבי ירושלים היו יהודים ואחרים, 38.4% ערבים ו-4.9% זרים. כ-29.2% מכלל תושבי העיר היו חרדים - כמחצית מהיהודים והאחרים בעיר.

במהלך שנת 2025, גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-13,100 תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-21 אלף בני אדם בעקבות ריבוי טבעי ועוד כ-1,500 בעקבות מאזן הגירה בין לאומית. עוד עולה מהנתונים כי בשנה שעברה נגרעו כ-8,300 איש בעקבות מאזן הגירה פנימית שלילי (מספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אליה). בנוסף, אוכלוסיית הזרים בירושלים גדלה בכ-4,600 לעומת שנת 2024.

בית שמש, בני ברק ותל אביב הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. לעומת זאת, בית שמש, תל אביב, גבעת זאב, מבשרת ציון ומודיעין-מכבים-רעות הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזרים את העיר.

מניתוח הרכב ההגירה הפנימית לפי גיל מירושלים ואליה עולה כי הרכב הגילאים של היוצאים שונה מזה של הנכנסים. 37.4% מהיוצאים מירושלים הם בני 19-0, לעומת 33.6% מהנכנסים. 29.7% מהיוצאים מירושלים הם בגילאי 29-20, לעומת 35.5% מהנכנסים. בלמ"ס ציינו כי הנתונים מעידים שבקרב היוצאים יש יותר משפחות עם ילדים, מאשר בקרב הנכנסים.

בשנת 2024 נישאו בישראל 7,398 חתנים תושבי ירושלים ו-7,622 כלות תושבות העיר. הגיל הממוצע של חתנים וכלות שנישאו לראשונה ושהתגוררו בירושלים היה נמוך מגילם של כלל החתנים והכלות שנישאו לראשונה בכל המדינה. הגיל הממוצע של החתנים תושבי ירושלים עמד על 25.5 שנים לעומת 27.3 שנים בהשוואה לכלל האוכלוסייה, והגיל הממוצע של כלות תושבות ירושלים עמד על 23.4 שנים לעומת 25.6 שנים בכלל האוכלוסייה.

בלמ"ס הסבירו כי הסיבה היא חלקה הגדול של האוכלוסייה המוסלמית בירושלים לעומת חלקה בכלל אוכלוסיית ישראל, וחלקה הגדול של האוכלוסייה החרדית בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת חלקה בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. שתי אוכלוסיות אלו מאופיינות בדפוסי נישואין בגיל צעיר.

שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בירושלם עומד על 3.68 ילדים לאישה, גבוה מהשיעור הארצי (2.89). בקרב יהודיות ואחרות היה השיעור 4.39 (לעומת 2.96 בשיעור הארצי) ואילו בקרב ערביות הוא עמד על 2.79 (לעומת 2.61 בשיעור הארצי). גיל האם הממוצע בלידה ראשונה בירושלים נמוך בכמעט שלוש שנים מהממוצע הארצי - 25.0 לעומת 27.8 בהתאמה.

ירושלים מאופיינת באוכלוסייה צעירה. 31.6% מאוכלוסיית העיר הם ילדים בגילאי 14-0, לעומת 18.8% בחיפה ו-17.9% בתל אביב. שיעור האוכלוסייה המבוגרת בירושלים נמוך מהאחוז בערים גדולות אחרות: רק 9.7% מאוכלוסיית העיר הם בני 65 או יותר, לעומת 20.8% בחיפה ו-15.7% בתל אביב.

מהסקר החברתי של הלמ"ס עולה כי 87% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (לעומת 90% מכלל האוכלוסייה) ו-63% מרוצים מהכנסתם (לעומת 66% מכלל האוכלוסייה). 77% מתושבי ירושלים משתמשים באינטרנט.

בשנת הלימודים 2025-2024 למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך הערי בירושלים כ-89 אלף תלמידים, מהם כ-62.5 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-15.2 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-11,400 בחינוך הממלכתי. 40.3% מהסטודנטים שלמדו בירושלים גם גרו בה ו-62.3% מהסטודנטים שגרו בירושלים גם למדו בה.

שיעור המשתתפים בכוח העבודה בירושלים בשנת 2024 היה 51.8%, נמוך יותר באופן ניכר לעומת הממוצע הארצי שעמד על 62.7%. 81.4% מהמועסקים שהם תושבי ירושלים עובדים בעיר מגוריהם.

עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2024, 108.3 אלף תושבי ירושלים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעורם בקרב כלל אוכלוסיית תושבי ירושלים עמד על 109.7 ל-1,000 נפש (נמוך מעט משיעור הרשומים בקרב כלל האוכלוסייה - 124.6 ל-1,000 נפש). כ-102.2 מתושבים ירושלים בשנת 2024 היו אנשים עם מוגבלות (כ-7.7% מכלל האנשים עם מוגבלות במדינה).

שיעור המורשעים בדין בקרב תושבי ישראל בני 12 או יותר שגרים בירושלים עמד על 2.8 ל-1,000 נפש, גבוה מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל - 2.3 ל-1,000 נפש.

עוד עולה מהנתונים כי 72.2% מתושבי ירושלים בגילאי 20 או יותר דיווחו בשנה שעברה כי ה מרגישים בטוחים ללכת לבד בשעות החשכה (נמוך במעט לעומת הממוצע הארצי - 74.8%). שיעור החוששים מאירועי טרור באזור המגורים בקרב תושבי ירושלים בגילאי 20 או יותר עמד על 25.9% והיה נמוך מהממוצע הארצי (33.2%). שיעור החוששים להפגע מאירועי אלימות או פשיעה באזור המגורים בירושלים עמד על 17.4%, והיה הנמך ביותר מבין הערים הגדולות בממוצע הארצי (20.5%).

על רקע עומסי התנועה הכבדים שפוקדים מדי פעם את העיר, בעיקר בשעות הלחץ של הבוקר ואחר הצהריים, בעשור החולף חלה עלייה חדה של כ-45% במספר כלי הרכב הרשומים בירושלים - מ-223,000 כלי רכב ל-324,000 כלי רכב, לעומת 34% גידול בממוצע הארצי.

עוד עולה מהנתונים כי בירושלים, היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות למגורים הוא 4.0 נפשות לדירה, לעומת יחס של 3.0 נפשות לדירה בממוצע בערים המונות 50 אלף תושבים או יותר. גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 3.27 נפשות למשק בית (לעומת 3.0 נפשות בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושללים עמד על 4.73 נפשות למשק בית (4.13 נפשות בממוצע הארצי).