"חשבנו על הטרור, אבל מה שהיה מעניין במיוחד הוא האפקט שלו – כלומר, מה קורה לנו כשמפעילים נגדנו טרור? כך הגענו למושג שנקרא ‘אימה’ והתחלנו לחקור אותו", הוא מסביר. "האימה היא משהו שנמצא בטווח שבין רכיב מולד ובין דבר שהתפתח בשנה הראשונה לחיינו. ניסינו לנתח מה האימה הזו יוצרת, מה היא מולידה ומה קורה לנו בגללה, שכן הטרור הוא כלי שמפעיל בדיוק את האימה הזו".
"ראשית, האדם עומד מול טרור בהרבה מובנים – לא רק טרור אנושי, אלא גם טרור של חיידקים, וירוסים או חיות טרף. מבחינתנו, טרור הוא אירוע רע שפוגע בנו, אך המאפיין המרכזי שלו הוא החזרתיות. הטרור פוגע בך ובו זמנית מודיע לך: ‘אני מסוגל לפגוע בך שוב באותה צורה, ואתה לא יכול למנוע זאת’. החזרתיות הזו היא שמפתחת את המושג אימה. אימה מורכבת הרבה יותר מפחד. אם אני מפחד שמשהו ייפול עליי עכשיו - ברגע שזזתי, או שהסכנה חלפה, הפחד נגמר. אימה, לעומת זאת, אינה חולפת כי היא נשענת על הידיעה שהדבר יחזור. זה המכנה המשותף בין וירוסים, חיות רעות וארגוני טרור.
"חקרנו את הנושא והגענו לשלוש מסקנות שהן עיקר הספר. האלמנט הראשון הוא מושג הזמן. אין פיזיקה בלי זמן, אבל אנחנו טוענים שמושג הזמן הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. אין זמן בטבע כשלעצמו. אנחנו פיתחנו את המושג הזה, בין היתר כדי להתמודד עם תופעות הטבע והאימה שהן מעוררות. הדבר השני הוא השפה האנושית, שפיתחנו בין היתר מתוך האימה, וזאת משתי סיבות: ראשית, כדי להתלכד ולעמוד מול הגורמים המאיימים עלינו. שנית, מתברר שאחד המנועים לפיתוח השפה הוא הצורך בתיאום מושגים, מכונות, זמנים וחומרים. השפה התפתחה בזכות הצורך הזה בסנכרון. הדבר השלישי הוא האמונה הדתית, סוג של הסדר מעניין מאוד: האל, באשר הוא, אחראי על המציאות. אני, כבן אדם, אחראי רק על דבר אחד: קיום המצוות. בהסדר הזה, האחריות על המציאות עצמה, על האקראיות והסכנות שבה, מופקדת בידי האל, וזהו המנגנון שמאפשר לנו להתמודד עם האימה".
עידן הטרור
שותפו של אסא לכתיבת הספר היה חברו פרופ’ יוסף אגסי, מעמודי התווך של הוראת הפילוסופיה בישראל. שיתוף הפעולה בין השניים החל כשהוציאו יחד את הספר "על המלחמה" (2020) שעסק באופייה המשתנה של מלחמה לאורך 2,500 השנים האחרונות. את ספרם השני לא זכה אגסי לראות, שכן הוא נפטר בשלב העריכה הסופית.
"הטרוריסט הבודד יוצא מנקודת הנחה שהוא לא יישאר בחיים, והוא מביא בחשבון את הענישה הקונבנציונלית, כמו הריסת בית משפחתו. אבל, אם הענישה תהיה משתנה ולא קבועה, אם השופטים יחשבו בכל פעם על סוג ענישה שונה למפגע או למשפחתו, ייווצר אלמנט של חוסר ודאות. זה לא ימנע טרור לחלוטין, אבל זה עשוי להרתיע אחוזים מסוימים לפני שהם יוצאים לפעולה. התייחסנו גם למושג של מדינות טרור. באופן כללי, התזה שלנו היא שהעולם עובר מעידן של מלחמות גדולות, כפי שהכרנו, לעידן שבו הטרור הוא המרכיב הדומיננטי".
"בדיוק, כיום מדובר בהמון אזרחים, וכמות האזרחים היא קריטית. מדינה קטנה מאוד לא יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן מול ישות גדולה בגלל הסיפור הזה. האזרחים, שהם יעד לפגיעה, הופכים להיות השחקנים הראשיים בעימות. כיום נותרו שני מרחבי פעולה צבאיים עיקריים: הטרור והגרעין. אלו שני הקטבים. עם כל הקושי שבדבר, זה עדיין נחשב ‘פחות נורא’ ממלחמות העולם הכוללות של העבר".
"ודאי שיכולנו למנוע. אם החיילים היו ערניים ומוכנים בעמדותיהם, הכל היה נראה אחרת. אם חיל האוויר היה מוכן מודיעינית לאפשרות הזו, ומעלה מבעוד מועד מסוקי קרב, מל"טים ומטוסי קרב, התמונה הייתה שונה לחלוטין. הטעות הקריטית שלנו הייתה בקיבעון המחשבתי: בכך שההגנה שלנו מבוססת בעיקר על טכנולוגיה. כל המערכות הללו פשוט לא עבדו ברגע האמת. הגדר הופלה תוך שניות עם כף של טרקטור".
"אנחנו חייבים להקים גוף חשיבה אסטרטגי עצמאי, חזק וגדול. גוף ישראלי, שלא צריך לשאול כל הזמן את האמריקאים או הבריטים מה לעשות. אנחנו צריכים עצמאות מחשבתית כדי להעלות רעיונות בעניין היכולות של האויב ולמנוע אותן בכל מחיר. נרדמנו ב־7 באוקטובר כי היינו בטוחים מדי בעצמנו, ויש לכך גם הסבר אבולוציוני: בני אדם לא אוהבים לקבל החלטות בעניין תרחישים שטרם קרו. אנחנו מעדיפים להסתמך על ההיסטוריה, למרות שהאויב מפתיע אותנו בכל פעם מחדש. לכן, אנחנו זקוקים למערך חשיבה חדש, לא כזה שמאויש בשני קצינים, אלא גוף עם חוקרים והרבה עבודה יסודית שבוחנת את כל האפשרויות. עלינו לפעול בשיטה של גריעת יכולות של גופי הטרור באופן יזום ובכל מחיר, בלי לבקש רשות מאף אחד".
ישראל פספסה את הדרך
"אני חושב שישראל פספסה את הדרך. התפקיד של ישראל כמדינה היה לייצר התאמה באזור. להפוך לישות נורמלית ומקובלת, שקיומה אינו מוטל בספק. זה לא קרה, והדבר הזה מחייב תיקון עמוק. בשנים האחרונות גברה האימה של אזרחי ישראל. מה שנקרא ‘הביטחון האישי’ הולך ונחלש. כדי לשקם אותו צריך לחזק את המערכות לא רק בכוח, אלא גם בהסברים ובהסכמים. ישראל לא צריכה להילחם בכל העולם. המושג ‘ניצחון מוחלט’ בהקשר הזה הוא מיותר, ואף מטומטם. הוא לא תואם את המציאות האסטרטגית החדשה".
"היום הדברים ברורים לי יותר משהיו לפני 30 שנה: לגוף טרור אין זכות קיום. גוף טרור צריך להסכים לתנאים שלך – או שיש לחסל אותו באיבו, בכל מחיר. אסור לתת לו לגדול, להתעבות או להתמקם על הגבול שלך. היום חמאס וחיזבאללה הם כבר לא גופים קטנים אלא צבאות של ממש. אנחנו נצטרך לגרום לכך שהם יפסיקו להתקיים כגופי טרור. לא כגופים פוליטיים, אידיאולוגיים או דתיים, אלא כגופים שמפעילים טרור. בזה אנחנו צריכים להתמקד".
"לדעתי, איראן תהיה גרעינית ודבר לא יעזור. אנחנו מבלבלים את המוח בנושא הזה, אבל איראן תהיה גרעינית. זה דורש משאבים כלכליים אדירים ועולם מושגים חדש. אנחנו חייבים להאיץ את יכולות ההגנה והתקיפה שלנו, כי האיראנים מקבלים סיוע מהרוסים, מהסינים ומהצפון־קוריאנים, והם גם יודעים לפתח יכולות בעצמם. מובן שאני מעדיף שהם לא יהיו גרעיניים, אבל מבחינתם הגרעין הוא תעודת הביטוח של המשטר. להערכתי, הם לא מעוניינים להשמיד אותנו כפי שהם מעוניינים בשימור עצמי.
"אני אומר את זה על סמך שורה של משחקי מלחמה שערכנו באוניברסיטת תל אביב בשנה האחרונה. האיראנים שואפים להכרה בינלאומית כמדינה גרעינית, ובעיקר להכרה מצד ארצות הברית. מבחינתם, מעמד של מדינת סף גרעינית מוכרת הוא מה ששומר על הישרדות הממשל שלהם".
התרעות פיקוד העורף