בלמ"ס ציינו, כי שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים. עם זאת, אחוז הגידול השנתי של המוסלמים עדיין גבוה מזה של האוכלוסייה היהודית (1.2%), הנוצרית (-0.4%) והדרוזית (0.8%).
האוכלוסייה בישראל צעירה: שיעור הילדים בגילאי 14.0 גבוה – 30.9% ואחוז בני 65 ומעלה נמוך – 5.4%. שיעור הפריון הכולל באוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה מאז שנת 2001.
אשתקד עמד השיעור על ממוצע של 2.76 ילדים לאישה, לעומת 3.08 ילדים לאישה יהודייה, 1.69 ילדים לאישה דרוזית, 1.62 – לאישה נוצרייה ו-1.14 – לאישה ללא סיווג דת.
מפילוח הנתונים עולה, כי בשנת 2025, שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר היה בקרב נשים מוסלמיות שהתגוררו במחוז הדרום – 4.55 ילדים לאישה. השיעור הנמוך ביותר היה בקרב מוסלמיות במחוז תל אביב – 1.63 ילדים לאישה ואחריו במחוז הצפון – 2.17.
עוד עולה מהפילוח, כי מבין הנשים המוסלמיות, רמת הפריון הגבוהה ביותר נרשמה בקרב נשים מוסלמיות דתיות ודתיות מאוד – 2.74 ילדים לאישה ואילו בקרב נשים לא דתיות, או לא כל דך דתיות – היה שיעור הפריון הכולל הממוצע 2.05 ילדים לאישה.
אחוז הרווקות בקרב מוסלמיות בגילאי 24-20 עמד על 68%, נמוך מאחוז הרווקות היהודיות בגילאים אלו – 80.7%. בקרב נשים מוסלמיות רווקות בגילאי 49-45 הוא 9.7% (בדוה לאחוזים בקרב רווקות יהודיות – 11.4% ורווקות נוצריות – 10.1% בגילאים אלו. לעומת זאת בקרב גברים מוסלמים בגילאים אלו שיעור הרווקים בקרב הגברים המוסלמים בגילאים אלו עמד על 5.4%.
כ-43.1% מהמוסלמים מתגוררים בעשרת היישובים, בהם נמצא המספר הגבוה ביותר של תושבים מוסלמים. בירושלים מתגוררים 395.2 אלף מוסלמים, שהם 21.4% מכלל המוסלמים בישראל ו-37.2% מתושבי העיר.
היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט ובו מתגוררים 80.3 אלף מוסלמים. יישובים נוספים בהם יש ריכוז גדול של אוכלוסייה מוסלמית הם אום אל פאחם – 60.9 אלף ונצרת – 56.3 אלף. אחריהם מדורגים: טייבה – 47.2 אלף, טמרה – 37.3 אלף, סחנין – 32.5 אלף, באקה אל גרביה – 31.4 אלף, טירה – 27.8 אלף ושפרעם – 27.7 אלף.
בשנת 2025 נספרו כ-13.9 אלף תנועות הגירה בין יישובים בקרב המוסלמים, כאשר רובם היו צעירים בגילאי 34-20 וילדיהם. מנתוני הלמ"ס עולה עוד, כי האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה: שיעור הילדים בגילאי 0-14 גבוה – 30.9% ושיעור בני 65 ומעלה נמוך – 5.4%.
תוחלת החיים הממוצעת של מוסלמים בשנת 2025 עמדה על 77.4 שנים בקרב גברים ועל 83.1 שנים בקרב נשים – שיעורים נמוכים לעומת תוחלת החיים הממוצעת של יהודים, שעמדה על 82.6 שנים בקרב גברים ועל 86.4 שנים בקרב נשים.
עוד עולה מהנתונים, כי 75.8% מהניגשים המוסלמים לבחינות בגרות חינוך הערבי (ב-2024-2023) היו זכאים לתעודת בגרות. שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטות בקרב המוסלמים עמד על 50% מהניגשים לבחינות בגרות. 42.2% מהנשים המוסלמיות, שסיימו תיכון, המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים מסיום לימודיהן התיכוניים – יותר מפי-2 מהאחוז בקרב גברים מוסלמים (20%).
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה אשתקד בקרב מוסלמים בגילאי 15 ומעלה היה 50.5%, 63.8% בקרב גברים ו-37% בקרב נשים. האחוז הגבוה ביותר של תלמידים מוסלמים היה במכינות הסמוכות למכללות האקדמיות לחינוך – 41% מכלל התלמידים, לעומת 24.4% במכינות הסמוכות למכללות אקדמיות ו-18.4% במכינות הסמוכות לאוניברסיטאות.
חלקם של הסטודנטים המוסלמים בקרב הלומדים מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות, או הנדסה ואדריכלות – היה נמוך מחלקם בתחומי הלימוד האחרים. השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים מוסלמים היה בתחום מקצועות הבריאות והנמוך ביותר – בתחום הרפואה.
בשנת 2024, היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-1.21 מיליון נשים, מהם כ-311.6 אל מוסלמים. בקרב מבוגרים מורשעים בדין שהם מוסלמים, העבירות השכיחות ביותר היו: כלפי הסדר הציבורי (27.7%), עבירו כלפי חיי אדם וגופו (22.5%) ועבירות רכוש (21.9%).
אשתקד נפגעו 2,784 מוסלמנים בתאונות דרכים עם נפגעים – 20.7% מכלל הנפגעים, הגבוה מחלקם באוכלוסייה (18.6%), מתוכם 128 נהרגו, 593 נפצעו קשה ו-2,063 נפצעו באורח קל.
התרעות פיקוד העורף