"דגלי ישראל פשוט נעלמו מהרחובות": הדרמה השקטה שמשנה את פני הצפון

בזמן שהמלחמה נמשכת, משבר דמוגרפי שקט משנה את פני הגליל. מנטישת צעירים בנוף הגליל ועכו, דרך אזהרות השרים על "סכנה קיומית", ועד לתוכנית החדשה להקצאת אדמות ללוחמים בניסיון לבלום את המגמה

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
המחדל ביישובי הגליל | צילום: אבי אשכנזי

ל', תושב ותיק, מסתכל על הבניין שבו הוא גר למעלה משני עשורים, וסופר פחות מחמש משפחות יהודיות שנותרו בו. בעיר אחרת באזור, ד' מספר כי "דגלי ישראל פשוט נעלמו מהרחובות". אלה אולי אינם נתונים רשמיים של הלמ"ס, אבל העדויות האישיות הללו משקפות תחושת בטן שהולכת ומתבססת בקרב חלק מהתושבים היהודים בגליל: השינוי בשטח כבר מורגש - בבניינים, ברחובות ובשכונות.

על הרקע הזה, ובצל מלחמה מתמשכת בצפון, משבר דיור ארצי ועזיבה שקטה של צעירים, הדיון על עתיד ההתיישבות היהודית בגליל חוזר למרכז הבמה. השאלה המרחפת מעל היא כבר לא רק כלכלית או ביטחונית, אלא דמוגרפית.

המספרים שמאחורי התחושות: מנוף הגליל ועד עכו

הוויכוח על הדמוגרפיה של הגליל תלוי במידה רבה בשרטוט הגבולות. אם מסתכלים על מחוז הצפון כולו, התמונה מורכבת: לפי בדיקת "גלובס" המבוססת על נתוני הלמ"ס, בסוף 2022 התגוררו במחוז כ־1.54 מיליון תושבים, מתוכם כ־822 אלף ערבים (כ־53%). הציבור הערבי אכן מהווה רוב קל, אך לא מדובר ב־80% כפי שלעיתים נזרק לחלל האוויר בדיונים פוליטיים.

אולם, כשממקדים את המבט פנימה - אל מרכז הגליל והערים המעורבות - התמונה משתנה. בפורום ליהוד הגליל טוענים כי בלב הגליל שיעור היהודים צונח לכ־16% בלבד.

מאזן דמוגרפי עדין. נוף הגליל
מאזן דמוגרפי עדין. נוף הגליל | צילום: ללא

המציאות המעורבת לא פוסחת על ערים נוספות: בעכו, מתוך כ-51 אלף תושבים, התגוררו ב-2022 כ-29 אלף יהודים מול כ-18 אלף ערבים (לצד אוכלוסיות נוספות). היהודים הם עדיין הקבוצה הגדולה ביותר, אך הנוכחות הערבית משמעותית ומורגשת.  במעלות־תרשיחא, שבה כ-22% מהאוכלוסייה היא ערבית, השיח שונה מעט בשל המבנה ההיסטורי של מעלות היהודית ותרשיחא הערבית, אך תהליכי ההגירה הפנימית והשכונות המעורבות מתחילים לתת את אותותיהם גם שם.

“צריך תוכנית, לא סיסמאות"

בריאיון ל־103fm הציעה קבסה אברמזון שורת צעדים לעידוד התיישבות יהודית בגליל. בין היתר תמכה בהקצאת קרקעות לחיילים משוחררים, ובעיקר ללוחמים, כדי שיוכלו להקים חוות או להתיישב בשטחים פתוחים. לדבריה, יש לאפשר להם להחכיר קרקע, לבנות עתיד באזור ולחזק את האחיזה היהודית בגליל.

היא הציעה גם להחיל מודל של “בן ממשיך" לא רק בהתיישבות הכפרית, אלא גם ביישובים עירוניים בצפון, כדי לאפשר לדור הבא להישאר בגליל ולא להידחק החוצה בשל מחירי דיור, מחסור בתעסוקה או היעדר תשתיות.

הדברים נאמרים במקביל לפעילות פרלמנטרית בנושא. השבוע התקיימה בכנסת ישיבת השדולה לקידום ההתיישבות היהודית בגליל, בראשות יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל וחבר ועדת החוץ והביטחון ח"כ עמית הלוי, בשותפות הפורום ליהוד הגליל בראשות קבסה אברמזון. במסגרת הדיון הוצגה מסגרת לתוכנית אב לעידוד ההתיישבות היהודית בגליל, על רקע האתגרים הביטחוניים, הדמוגרפיים והלאומיים באזור.

“הצעירים בורחים בגלל דיור, תעסוקה ותשתיות"

חצור הגלילית
חצור הגלילית | צילום: לירון אלמוג, פלאש 90

תגיות:
ערביי ישראל
/
עכו
/
הגליל התחתון
/
ערבים
/
מעלות
/
מעלות תרשיחא
/
נוף הגליל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף