בטקס בבית הנשיא נכחו נציגי 16 רשויות, שהגיעו למקומות הראשונים במדד; נציגי האגודה למען הלהט"ב וארגוני קהילה נוספים. לראשונה הצטרפו למדד הגאווה אזור, אשקלון, בני שמעון, טירת הכרמל, ירושלים, נהריה, קצרין וקרית אונו. "הרשויות שמשתתפות לראשונה במדד הגאווה מסמנות צעד חשוב בבניית דרך והנחת אבני היסוד לעשייה קהילתית מתוך מבט לשינוי ארוך טווח ומתמשך לחיזוק תחושת השייכות והביטחון האישי עבור הקהילה הגאה ברשות" אומרים באגודה למען הלהט"ב המברכת את הרשויות שפועלות להרחבת המענים ולפיתוח שיתופי פעולה שיאפשרו צמיחה הדרגתית ומשמעותית.
בקטגוריית רשויות בינוניות הגיעו למקום הראשון יחדיו גבעתיים ורעננה. גבעתיים ממשיכה להשקיע משאבים במרחב הציבורי ולקדם שיח סובלני, רעננה מדגימה עשייה עירונית ענפה בבית הגאה "גאוונה", במקום השני בקטגורייה, עיריית קרית ביאליק שהרחיבה פעילויות חינוך והסברה, ולמקום השלישי הגיעה רמת השרון שמעניקים לקהילת הלהט"ב מרחבים של שותפות ופועלים להרחבת המענים בגופים העירוניים. מודיעין מכבים רעות במקום הרביעי' הוד השרון במקום החמישי, נס ציונה במקום השישי, פרדס חנה כרכור במקום השביעי, כרמיאל במקום השמיני, יבנה במקום התשיעי ועמק חפר במקום העשירי.
בקטגוריית רשויות קטנות, הגיעה למקום הראשון חוף הכרמל שמובילה בחינוך, תרבות ושירותים חברתיים ללהט"ב, למקום השני בקטגורייה הגיעה מועצת דרום השרון שלצד שירותים קהילתיים יוצרת מרחב בטוח ומוגן ללהט"ב בכל יישובי המועצה, למקום השלישי בקטגוריה הגיעה בנימינה גבעת עדה שזוכה לעיטור מיוחד בפעם הראשונה בהשתתפותה במדד. בנימינה גבעת עדה מפעילה בית גאה פעיל, מקיימת הכשרות ומובילה מיזמים מצליחים לטובת הקהילה. במקום הרביעי, חוף השרון שזוכה לעיטור מיוחד בשל קפיצה משמעותית בשל הישגיה הגבוהים בתחומי התרבות החינוך והתשתיות. גם סביון במקום החמישי זכתה לעיטור מיוחד על קפיצה משמעותית בזכות העמקת מחויבותה לקהילה הגאה ומעבר מיוזמות נקודתיות לבניית תשתית רשותית מתפתחת לעשייה משמעותית לאורך זמן. עמק הירדן במקום השישי, משגב במקום השביעי, קרית טבעון במקום השמיני, מגידו במקום התשיעי, קדימה צורן במקום העשירי, שהם במקום ה-11, אור יהודה ונשר הגיעו למקום ה-12, ואבן יהודה במקום ה-13.
במקום השלישי תחום תשתיות ומבנה ארגוני עוסק בשינויים מבניים ברשות, הנגשה והתאמה של השירותים הקיימים, הקצאת משאבים לקידום הקהילה הגאה, בניית תכניות אסטרטגיות, איוש תפקידי מפתח שיעסקו בנושא ומיפוי הצרכים של הקהילה ברשות. במקום הרביעי תחום הרווחה שבו הרשות מנסה להנגיש מידע בעבור אגף הרווחה והשירותים החברתיים, לאייש עו"ס להט"ב פרטני מוכשר הקהילה הגאה ולייצר הכשרות וכנסים לנותני השירות הרווחה המותאמים לקהילה הגאה. כמו בשנה שעברה,
במקום החמישי והאחרון נמצא תחום החינוך - שכולל קבוצת נוער גאה הפועלת בעיר, אירוע לקראת יום ההבנ"ה, הכשרות לצוותי חינוך, הכשרות לילדים ונוער בבתי ספר ועוד.
יו"ר האגודה למען הלהט"ב, עו"ד נמרוד גורנשטיין, אומר: "בתקופה מאתגרת כל כך עבור הקהילה הגאה בישראל, מדד הגאווה מזכיר לנו שהרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה. לכל רשות יש אופי משלה, אבל לכולן יש אחריות משותפת להוביל, לתת דוגמה, ולהראות שאפשר לבנות כאן חברה מגוונת, חיה ובטוחה גם כשזה מורכב וגם כשיש מחלוקות. בתוך זה, הצטרפותה של ירושלים למדד היא רגע מרגש ובעיקר מחייב. לבירת ישראל אחריות מיוחדת להוביל ולהבטיח שכל אחת ואחד ירגישו בה בבית. אנחנו באגודה מברכים את הרשויות שלוקחות חלק במדד ומשקיעות זמן, משאבים ואנרגיות כדי להשפיע על החיים עצמם וליצור מציאות טובה יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים, ואנו מאמינים שעוד ועוד רשויות יצטרפו לדרך הזו".
נשיא המדינה יצחק הרצוג, אמר עם קבלת המדד לידיו: "מדד הגאווה הוא ביטוי למחויבות ההולכת ומתרחבת של הרשויות המקומיות בישראל לערכים של שוויון וכבוד האדם. דווקא בתקופה של אתגרים חברתיים ולאומיים, יש משמעות מיוחדת לכך שעוד ועוד רשויות בוחרות להצטרף למדד ולקדם מרחב בטוח, מכיל ומכבד עבור כלל תושבותיהן ותושביהם. אני מברך את כלל הרשויות המשתתפות במדד על עשייה ציבורית ערכית, אמיצה ומעוררת השראה למען חברה ישראלית סובלנית, מאוחדת ושוויונית יותר".