הארון הכפול: הסיפור שכמעט לא מדברים עליו בקהילה הגאה

קהילת הלהט"ב כמו כל החברה האנושית לוקה בגילנות אבל ההזדקנות בה קשה אפילו יותר. קבוצה מעוררת השראה של אנשים נלחמים לייצר קהילה שבה להט"בים בגיל הזהב ירגישו סוף סוף בבית. מיוחד

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
עקבו אחרינו
להט"ב, גם בגיל הזהב
להט"ב, גם בגיל הזהב | צילום: הדס פרוש פלאש 90
3
גלריה

ההזדקנות של רבים במציאות הקשוחה הזאת הופכת מאתגר של כל אדם מזדקן מול עצמו ומול חלקו במשפחה ובחברה, לא פעם למועקה קשה ותחושה שסיימת את חלקך בקבוצת השווים שלך בטרם עת. הזיקנה הופכת לא פעם בחוגי להט"ב, במיוחד בקרב גברים, למעין ז'אנר של פנטזיות מעוותות מציאות מצד צעירים כשגם מבוגרים שבסך הכל מחפשים חברה, קבלה ואהבה ואינם מעוניינים לשחק את המשחק הזה, מוצאים עצמם לא פעם נשאבים אליו. פשוט כי הצעירים הלהט"בים לא נותנים מקום אחר לא לקמט, לא לשערה לבנה ולא לכרס. וקשה להאשים אותם.

קשה, או לפחות מאתגר, לגדול כאדם שנמשך לבני מינו. כך היה, כך יהיה. זה נכון שבעתיים בחברות מסורתיות אבל נכון גם בחברות ליברליות. להט"בים היו ויהיו מיעוט בחברה האנושית ותמיד יצטרכו להאבק במידה כזאת או אחרת על מקומם, פשוט כי הרוב מכתיב תמיד מהי "נורמליות" ואדם שנולד הומו או ביסקסואל, טרנס או קוויר, תמיד ינווט בתוך המתח הזה את חייו. זה מספיק קשה כשאתה צעיר, אז למי יש סבלנות לאלה שכבר עברו את זה וחווים בפרק השלישי של חייהם דחייה חברתית מהסוג שלא חשבו שיצרכו להתמודד איתו שוב, במהלך חיים שגם כך היו רצופי מאבקים.

להט"ב זהב

שרה סווירי ורחל עינברי
שרה סווירי ורחל עינברי | צילום: דליה זליכה

"יש אנשים שחיים שנים בתחושת הסתרה", היא אומרת. "בגיל השלישי הקושי הזה עלול להחריף, במיוחד כשאין עורף משפחתי תומך או מסגרות שמבינות את הצרכים הייחודיים שלהם". לדבריה, רבים מבני ובנות הקהילה המבוגרת מתמודדים עם מחסור במענים מותאמים ברשויות המקומיות, עם מסגרות דיור שאינן רגישות לצורכיהם ועם תחושת שקיפות חברתית. לצד זאת, היא מדגישה גם את הכוחות שצומחים מתוך הקהילה - ערבות הדדית, תמיכה וקשרים אנושיים עמוקים.

הכנס התקיים בתמיכת עמותת שפר, קרן שחף ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, במסגרת מיזם "קהילות ותיקים עצמאיות", הפועל לעידוד יוזמות קהילתיות של אזרחים ותיקים ברחבי הארץ. התפיסה שמובילה את המיזם רואה בוותיקים לא רק צרכני שירותים אלא גם מובילי קהילה ויזמים חברתיים המסוגלים לייצר שינוי.

"החשש היה שילדיי יופרדו ממני"

אחד הפחדים הגדולים שלה היה לאבד את משפחתה: "החשש היה שילדיי יופרדו ממני". לדבריה, היציאה מהארון מול ילדיה הייתה מטלטלת, אך עם השנים הקשר דווקא התחזק. "כיום הקשר בינינו קרוב הרבה יותר". ויינברג מתארת גם את חוויית ההזדקנות כאישה טרנסית: "אני מתחילה להרגיש את בגידת הגוף. הבדיקות מגלות מיחושים שונים של תהליכי הזדקנות. זה חלק מהחיים וזה לא קל לקבל את זה". לצד הקושי, היא מדגישה את החשיבות של צוותים רפואיים שמכירים את סיפורה ואת ההיסטוריה שלה,  דבר שמאפשר לה תחושת ביטחון ושייכות.

עינברי מצביעה גם על אחד האתגרים המרכזיים של הגיל השלישי: "אחת הבעיות הגדולות בזקנה היא הבדידות. כלהט"ב הבדידות עשויה להיות בולטת יותר".

47% מהלהט"בים בגיל השלישי בודדים

עוד נמצא כי בתוך הקהילה עצמה, תחושת הבדידות גבוהה במיוחד בקרב גברים הומואים, 65% – לעומת 47% בקרב לסביות. לצד זאת, החוקרים הצביעו על כך שתמיכה חברתית ותחושת השתייכות קהילתית משפרות משמעותית את איכות החיים, מפחיתות דיכאון ואף משפיעות לטובה על הבריאות.

כיום הוא מדבר על "הארון הכפול" של להט"ב מבוגרים, גם הסתרת הזהות המינית או המגדרית וגם ההתמודדות עם גילנות. "התחושה שאין לך עוד מקום, לא בקהילה הגאה הנשלטת לעיתים על ידי פולחן נעורים, ולא במערכות השירות לזקנים שאינן מותאמות ללהט"ב,  מעצימה את הבדידות". לדבריו, קיים צורך דחוף בפיתוח שירותים מותאמים ורגישי־זהות, כולל הכשרות לצוותי רווחה ובריאות ואף פיתוח מסגרות דיור מוגן מותאמות לקהילה הגאה, בדומה למודלים שכבר קיימים בעולם.

לין טולמס-קרוון
לין טולמס-קרוון | צילום: פרטי
תגיות:
בדידות
/
זקנה
/
מצעד הגאווה
/
גיל הזהב
/
להט"בים
/
להט"ב
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף