בימים אלה החל ברחבי הארץ קטיף הדובדבן. 90% משטחי מטעי הדובדבן נמצאים באזורי הגליל והגולן, חלק מהם בקו העימות. בקיבוץ יראון יש כ־40 דונם מטעי דובדבנים. "אנחנו שותפים בתאגיד 'בראשית', והדובדבנים משווקים תחת המותג הזה בכל רחבי הארץ", אומר שוורץ. "את הקטיף התחלנו למעשה בשבוע האחרון. לצערי, היה זן אחד שלא יכולנו לקטוף בכלל, כי נוסף לכל הצרות הביטחוניות שיש פה, גם מזג האוויר השתגע. היה גשם לא בעתו, שפגע באחד הזנים".
ב־2024, מציין שוורץ, צה"ל לא אישר להגיע לשטח. "כרגע אנחנו יכולים להגיע לשטח המטעים, אבל היום כאמור יש את איום הרחפנים", הוא אומר. "כל רעש קטן, אנחנו מיד מסתכלים. אם מזהים משהו, או מקבלים התרעה, נכנסים מתחת לעצים. יש גם עצים שמכוסים ברשת. אנחנו גם מספקים רשתות לצבא".
לדברי שוורץ, ההערכה היא כי בתום הקטיף יצליחו ביראון לקטוף כ־30 טונות דובדבנים. "בגלל המצב אנחנו לא עובדים עם הרבה אנשים בשטח. אני לא מאפשר להרבה אנשים להיות באותו מקום", הוא מסביר. "זה גורם לכך שהקטיף מתארך וגם עולה יותר. כמו כן, פרי שנשאר על העץ יותר מדי זמן, אין לו חיי מדף ארוכים במיוחד. הקטיף אמור להימשך חודש. אנחנו מקווים מאוד שנצליח לקטוף הכל, אבל עדיין קשה לדעת. אנחנו כמובן גם מקווים שהצרכנים הישראלים יפרגנו לתוצרת".
אף אחד לא רוצה לבוא
"לפני שנתיים לא יכולנו להיכנס לשטחים, והיה לנו נזק כלכלי עצום. לא יכולנו לקטוף, לא היו עובדים, התאילנדים ברחו. רוב הפרי נשאר על העץ ולא יכולנו לעשות שום דבר. במרץ 2025 חזרנו מהפינוי והתחלנו לשקם את המטע", מספר אבי סבגי ממושב מרגליות, המגדל כעשרה דונם דובדבנים.
מושב נטועה מרוחק קילומטר מהגבול, והמטעים של כהן צמודים אליו. "בזמן 'חרבות ברזל' היה מאוד מסוכן לעבד את השטחים שצמודים לגבול לבנון", הוא מספר. "הייתי הולך לשם בלילות בניסיון להציל את המטע. המטע הספציפי שעל הגבול היה אחד המטעים המיוחדים והטובים בעולם. בגלל האקלים ושיטות הגידול שלי הייתי יוצא בין הראשונים לקטיף הדובדבן. במהלך המלחמה ניסיתי להציל את המטע, אבל בסוף מערכות ההשקיה של המושב קרסו, ואיבדתי אותו. נאלצתי לעקור 60 דונם. אחר כך, בשנה אחת הצלחתי להכשיר את הקרקע ולנטוע מחדש. אבל עכשיו, אחרי שהכל נטוע, אני כבר חודש לא יכול להיכנס למטע הזה בגלל רחפני הנפץ. אבל אני לא אוותר, אתחיל ללכת לשם שוב בלילה ולהסתכן. אתה לא יכול לטפל במטעים בטלפתיה".
תהליך השיקום ארוך
במרץ 2025, מספר כמיסה, "הגיעו נציגי משרד החקלאות ורשות המיסים, וקיבלתי הכרה שכל המטעים שלי מיועדים לעקירה. עכשיו אנחנו מנסים לשקם את המטע, אבל צריך לזכור ששיקום מטע דובדבן זה תהליך מאוד ארוך. הזמנתי שתילים, אקבל אותם בינואר 2027, וייקח לדובדבן עוד שש שנים לאחר הנטיעה כדי להוציא פרי".
התרעות פיקוד העורף