"אני נכנס לטוויטר ורואה את הבן אדם עושה צחוק", אמר דנינו בכאב. "אין לי בעיה שבן אדם יגיד מה שהוא רוצה על הכול, שיגיד שהוא חף מפשע ולא עשה את זה. אבל כשאתה משתמש במילים ציניות כמו 'ויתרה לי על הוצאה להורג' בזמן שכולנו זוכרים מה היה שם, זה מקומם. המטרה של הציוץ שלי הייתה לנסות להוריד אותו לקרקע, ושתהיה לו קצת בושה על הפנים".
דנינו הזכיר את הנסיבות הטרגיות שבהן נרצח אחיו יחד עם חטופים נוספים. "היו שישה חטופים שהיו צריכים להשתחרר בעסקה הראשונה ביום ה-55", שחזר. "היו שם שתי נשים, אזרח זר ושניים שהיו פצועים. לקחו אותם מהמנהרות בשביל לשחרר אותם. האנשים האלה נשארו שם עוד קרוב ל-300 ימים, ובסוף ירו בהם והוציאו אותם להורג במנהרה החשוכה הזאת. ואתה כותב 'ויתר לי על ההוצאה להורג'?".
המראיינים ציינו בפני דנינו כי הביקורת החריפה מצידו מפתיעה, לאור הרקע שממנו הוא מגיע. דנינו שיתף בתהליך האישי שעבר מאז פרוץ המלחמה והרצח של אחיו. "השתניתי מאוד בשלוש השנים האלה, הן עשו אותי אדם אחר", הודה. "אחי הגדול היה החבר הכי טוב שלי, לפעמים גם היה אבא שלי, הוא היה הכול בשבילי, ופשוט איננו. בחרתי דרך אחרת בחיים. היום אני לומד משפטים וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ומשרת כאקדמאי זוטר בצה"ל. בעבר רבתי עם אחי על השאלה אם מותר בכלל להתגייס, והיום אני מבין שהכול אחרת".
בהתייחסו לסוגיית גיוס החרדים, הציג דנינו עמדה נחרצת: "אני היום לא מנותק. אני מבין שמי שסוגר את הספר צריך להתגייס. המדינה זה אנחנו, ואנחנו צריכים לעשות הכול בשביל שהיא תחזיק. אנחנו לא יכולים לתלות את זה באנשים אחרים שילכו להתגייס. אם אתה יושב ולומד בצורה אבסולוטית, תשב ותלמד. אבל אם לא, אתה מחויב כמו כל צעיר אחר במדינה".
"זה נוגע בכל אחד במקום אחר", הוסיף דנינו לתאר את הדינמיקה המשפחתית. "אבא רוצה להנציח יותר, וגם אימא, שנוסעת המון לארצות הברית. אחותי הקטנה, מילדה מדהימה ומקסימה, נהייתה ילדה שקצת עושה צרות, אבל ברוך השם היא משאירה אותנו עסוקים. זו מלחמה שלא מסתיימת לעולם".
התרעות פיקוד העורף