מונת מבצר הבופור בדרום לבנון, שעל פסגתו מונפים דגל ישראל ודגל חטיבת גולני, החזירה את הזיכרון הלאומי באחת לקרב שהתחולל שם לפני 44 שנים, ובו נכבש המבצר, גם אז בידי לוחמי גולני.
המבצר הצלבני מהמאה ה־12 שנבנה על הר סמוך לנהר הליטני הוא נקודה אסטרטגית שחולשת על דרום לבנון ואצבע הגליל. כוחות אש”ף, ששלטו במבצר מאז שנות ה־70, החלו ב־1981 לירות ממנו קטיושות ופגזים לעבר יישובי הצפון. עם פתיחת מלחמת לבנון הראשונה ב־6 ביוני 1982 כבשו סיירת גולני ופלחה”ן (פלוגת חבלה והנדסה) גולני את המבצר בקרב קשה שבו נהרגו שישה חיילים.
איציק היה שם גם בעת הנסיגה של צה”ל מלבנון, בשנת 2000. “הנסיגה התבצעה בשתי שיירות מרכזיות”, הוא זוכר. “שיירה מנהלתית שפינתה את כל הציוד, ושיירה שנייה, לוחמת, שפינתה את כלי הלחימה והובלה על ידי אורן אבמן. אני הייתי זה שפיקד על השיירה המנהלתית”.
תא”ל (במיל’) אורן אבמן שימש בשנים 1999־2000, עד נסיגת צה”ל מלבנון, מפקד רכס הבופור. "לא אשכח את ליל הסדר שעשינו על הבופור, בסך הכל 70 חיילים", הוא נזכר. "בימים האחרונים ברכס, המושג ‘יום’ מאבד את המשמעות הפיזיקלית שלו – הכל הופך ליממות ארוכות ורצופות שבהן אתה מותח את גבולות היכולת למקומות שלא האמנת שאפשר, תחת מחסור קשה בשינה ובאוכל ומתח נפשי עצום. הראש שלי עבד ב־200 קמ”ש ללא הפסקה. הייתי מג”ד צעיר, העומס והאחריות שהונחו לי על הכתפיים היו אדירים. רק ברגע שהבאתי את כל החיילים שלי בשלום לארץ, ועברנו את הגדר, הרגשתי שאני יכול לנשום”.
התרעות פיקוד העורף