בין הגנים המוריקים של מארי אנטואנט בארמון ורסאי הסתובבו לאחרונה אורחים מאוד לא שגרתיים: 40 חמורים שהגיעו מישראל אחרי מסע יוצא דופן שהחל במוקדי הזנחה והתעללות. לאחר שנים של חיים קשים, הם מצאו את עצמם משוטטים באחד האתרים ההיסטוריים המפורסמים והקסומים בעולם.
מאחורי היוזמה המרגשת הזו עומדת שרון כהן, מייסדת עמותת "להתחיל מחדש", שהקדישה את העשור האחרון להצלת אחד מבעלי החיים השקופים ביותר בישראל. מה שהחל בחילוץ בודד של אתון קשורה בגשם ליד רמלה, הפך עם השנים למבצע בינלאומי. במבצע האחרון הועברו 50 חמורים למקלטים בצרפת, בלגיה, גרמניה, הולנד ולוקסמבורג. 40 מהם נקלטו באחוזה ההיסטורית של מארי אנטואנט בוורסאי, ועשרה נוספים במקלט המזוהה עם השחקנית ופעילת זכויות בעלי החיים Brigitte Bardot.
דווקא בתקופה שבה העולם נראה מפולג מתמיד, המבצע הזה הצליח לחבר בין תורמים, מתנדבים וארגוני בעלי חיים ממדינות שונות סביב מטרה אחת: להעניק לבעלי חיים הזדמנות חדשה. "לפני עשר שנים קיבלתי דיווח על אתון קטנה שהייתה קשורה בגשם ליד רמלה", נזכרת כהן. "לא היה לי מושג בחמורים, אבל נסעתי לראות איך אפשר לעזור".
"זה היה אחרי חצות. היא הייתה רטובה, מפוחדת ובודדה. חתכתי את החבל, העליתי אותה למאזדה 2 שלי ולקחתי אותה הביתה". כהן קראה לה טינקרבל. היא לא ידעה אז שהמפגש הזה ישנה את מסלול חייה. "מאותו רגע התחילו להגיע עוד ועוד פניות. בכל פעם גיליתי עוד חמור שצריך עזרה, ובשלב מסוים הבנתי שאי אפשר להמשיך להתעלם".
עם השנים הפכה "להתחיל מחדש" לאחת העמותות הבולטות בישראל בתחום הצלת החמורים. חלק מבעלי החיים שהגיעו אליה עברו חיים קשים של עבודה פיזית מאומצת, הזנחה ופציעות, אך כהן אומרת שהדבר שהכי מרשים אותה הוא דווקא היכולת שלהם להתחיל מחדש.
"הם בעלי חיים עדינים וחכמים בצורה יוצאת דופן. למרות כל מה שהם עברו, הם עדיין מצליחים לתת אמון". ההטסה האחרונה הייתה ה־14 במספר ונמשכה חודשים ארוכים של תיאומים והכנות. לאחר גיוס הכספים, הבדיקות הרפואיות והאישורים הבינלאומיים, הועברו החמורים בטיסה מיוחדת לבלגיה ומשם פוזרו למקלטים שונים ברחבי אירופה. אבל מבחינת כהן, הרגע החשוב באמת מגיע רק אחרי שכל הניירת מסתיימת.
"כשאת רואה אותם יורדים מהמשאית ורצים בפעם הראשונה אל שדה פתוח, את מבינה למה כל המאמץ היה שווה". הקשר עם אחד המקלטים בצרפת נוצר דרך תומכת ממונקו שחיברה את כהן לארגון Assistance Aux Animaux. "יש לנו אתון בשם ליינה שחולצה רגע לפני שנמכרה לעבודות פרך", מספרת כהן. "כשהיא הגיעה לצרפת היא כבר הייתה בהיריון, והעייר שנולד לה קיבל את השם אסלן".
לדבריה, המעבר של בעלי החיים לחיים החדשים כמעט בלתי נתפס. "יש חמורים שפעם גררו עגלות תחת השמש, והיום הם חיים בשדות ירוקים, מקבלים טיפול רפואי קבוע והמון אהבה. לפעמים אני בעצמי מתקשה להאמין שזו אותה חיה". בצרפת, היא מוסיפה, היחס לחמורים שונה לחלוטין.
"שם הם נחשבים ממש לחלק מהמשפחה. יש אנשים שמגיעים במיוחד לבקר אותם, לטייל איתם ולפנק אותם. מבחינתם אלה לא חיות עבודה אלא חברים". גם המבצע הזה לא היה חף מקשיים. לצד האתגרים הלוגיסטיים התעוררו בשלב מסוים טענות פוליטיות שונות ברשתות החברתיות.
"היו האשמות שאנחנו 'גונבים חמורים מעזה', למרות שמדובר בחמורים שחולצו ושוקמו הרבה לפני המלחמה", היא אומרת. "פתאום הפרויקט הוצג בעולם כפרויקט פוליטי במקום כפרויקט הצלה". לדבריה, חלק מהארגונים נסוגו בעקבות הלחץ הציבורי, אך אחרים דווקא בחרו להמשיך לשתף פעולה.
"מי שבאמת פועל למען בעלי חיים מבין שאין לזה קשר לפוליטיקה. בסוף מדובר בבעלי חיים שצריכים עזרה". עשר שנים אחרי אותו לילה גשום ליד רמלה, כהן עדיין מתרגשת מכל הטסה מחדש. "יש רגע שבו את מבינה שחיה שאנשים כבר ויתרו עליה קיבלה עתיד חדש לגמרי", היא אומרת. בסוף, כל מה שהם רצו זה שמישהו יראה אותם.
לצד פעילות ההצלה, העמותה מפעילה תוכניות חינוכיות ושיקומיות לחיילים, נפגעי פוסט־טראומה ובני נוער בסיכון. לדברי כהן, הקשר שנוצר בין בעלי החיים לאנשים המתמודדים עם אתגרים אישיים מאפשר תהליך הדדי של שיקום ובניית אמון מחדש. "החמורים שעברו הזנחה ופגיעה מלמדים אותנו הרבה על החלמה, אמון ויכולת להתחיל מחדש", היא אומרת.