בשעה זו מתקיימת הלווייתו, כאשר מאות מלווים אותו למנוחות בבית העלמין הצבאי סגולה בפתח תקווה. בני משפחה, חברים, לוחמים ואנשי רפואה צבאיים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. סילבסטר השלים את מסלול לימודי הרפואה הצבאיים והוסמך כרופא, בהמשך שירת כרופא בגדוד שקד, שם ליווה את הלוחמים בשגרה ובפעילות המבצעית. הוא הותיר אחריו אישה, שחר, שגם היא רופאה גדודית בצה"ל.
"בשנת 2016 התחלת את מסלול העתודה בחיל הרפואה, ובדצמבר 2024 הגעת לגדוד שקד כרופא הגדוד. ידעת באופן מובהק היכן אתה רוצה להיות כשעם ישראל בצרה. לך זה היה ברור. אנחנו נלחמים על הבית, על המשפחה ועל העתיד שלנו. מפקדיך, חבריך וחייליך מעידים על אדם מיוחד. הגעת לכל מקום עם חיוך רחב וחיבוק גדול. ידעת לחבר בין אנשים, להעניק תחושת ביטחון ורוגע ברגעים המורכבים ביותר. כולם אהבו והעריכו אותך, הן כאדם והן כאיש מקצוע.
"כרופא הגדוד היית מהטובים שבאנשי הרפואה המבצעית. הצלת חיים. הענקת טיפול לפצועים בשדה הקרב. עשית זאת תמיד במקצועיות יוצאת דופן, במסירות ובתחושת שליחות עמוקה. במשך כשנה וחצי שירתת בגדוד והשתתפת בלחימה, הן ברצועת עזה והן בלבנון. לאורך כל התקופה פעלת מתוך מחויבות לחייליך, כאשר טובת הפצועים והלוחמים עמדה תמיד לנגד עיניך. בזכותך נלחמנו עם הידיעה שאם משהו יקרה, יש על מי לסמוך.
"ביממות האחרונות פעל גדוד שקד במרחב זוטר א-שרקייה, מעבר לליטני שבדרום לבנון, במסגרת משימת טיהור מרחב. וכמו תמיד, גם שם, בחזית הלחימה, היית לצד הלוחמים, במקום שבו נדרשת יותר מכל נוכחותו של רופא גדודי. אתמול, במהלך פעילות מבצעית במרחב, נפגעת מרחפן נפץ, ונפלת בעת מילוי תפקידך. באירוע נפצעו שבעה לוחמים נוספים, ומכאן אנו שולחים להם איחולי החלמה מלאה ומהירה.
"אנו, לוחמי ומפקדי גדוד שקד וחטיבת גבעתי, מרכינים ראש לזכר אחינו לנשק, גיבור שנפל במלחמת חיינו בהגנה על מדינתנו היקרה. אומץ ליבך, הרעות ואהבתך לארץ ולעמנו יישארו תמיד נר לרגלינו, חקוקים בליבנו לעד. משפחתך היא משפחתנו, משפחה שנוצרה לא כדרך הטבע, אלא בדרך הגבורה. נבטיח להיות ראויים למורשתך. דוקטור, לוחם, אחי הגיבור, יהי זכרך ברוך".
"בשבת האחרונה נפגשתי עם ההורים, אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו, לצערי שוב בלעדיך. לא כל כך ידענו מאיפה להתחיל להתעדכן, להשלים פערים, אז אמא ציינה עצה שפעם היא למדה ממך, משפט קטן שכל כך אפיין אותך בחוכמה ובפשטות שלך: מה הבעיה? פשוט תתחילו מהסוף. אז אני בוחרת לאמץ את העצה שלך, ודווקא ברגע הזה, שבו הכול מרגיש הכי כאוטי ומטלטל, אני בוחרת להתחיל מהסוף.
"אז תדע שאני אוהבת אותך מעומק ליבי. אני מודה עליך, על הנוכחות הכבירה שלך בחיים שלנו. אני חזקה, אמשיך להיות חזקה, ולא אעזוב לרגע את המשפחות ואת שוחי שלנו. לא ארפה, ותמיד אתאמץ לדאוג שנישאר ממוקדים כולנו.
"גיסי אהובי, לפני כמעט שלוש שנים, בחיים מקבילים שבהם לא הייתה מלחמה במדינה שלנו, ליוויתי אתכם ביום חתונתכם, ועמדתי לצדכם מתחת לחופה הכי מרגשת. זה היה היום השמח ביותר בחיים שלי. דמיינתי אותו וחלמתי עליו יותר מכל דבר אחר. נשאת לאישה את החצי השני שלי בעולם הזה. את החצי השני שלך, ואיכשהו ביחד, בחשבון פשוט ולא הגיוני, הפכנו חצי ועוד חצי לאחד שלם.
"זר מבחוץ לא יבין את הקשר הנשמתי הזה, הרבה מעבר לקשר של גיס וגיסה. מעולם לא גרמת לי להרגיש גלגל שלישי איתכם. מהרגע הראשון קיבלת אותי בזרועות פתוחות ולב מלא אהבה. מי שלא יודע, כשרק עברתי לתל אביב, העיר הגדולה, גרנו שנה ביחד. חלקנו דירה קטנה בצפון הישן, בלב אתר בנייה רועש, בדירה שהיה בה כל כך הרבה מכולנו, כל כך הרבה ממך ומשחר. צברנו כל כך הרבה זיכרונות משותפים.
"ריקוש, עבורי לצפות בך ובשוחי מהצד היה הגשמת כל החלומות שלי. תמיד ידעתי שלא משנה מה יקרה בעולם, ויש לי את שוחי שלי ואותך. זה נתן לי כל כך הרבה נחת וביטחון. אורי, היית עולם ומלואו, הגיס הכי טוב בעולם, שותף לכל הסודות הכי כמוסים, פרטנר לשיחות וייעוצים, שירים ברכב ובילויים, חבר אמת, אח גדול, מגדלור חזק שמאיר את הדרך גם כשהכול נראה חשוך.
"היית שם לחבק ברגעים הכי שמחים וכואבים, ללטף את השיער ואת הדמעות במשברים. בכל רגע נתון שבו יכולת, חיבקת, הרגעת, הצחקת, והכנסת את כולנו לפרופורציות עם השקט שלך. היית שם כשקיבלתי החלטות גדולות, כמו מה ללמוד, איפה לטייל, איפה לעבוד, איזה בן זוג לבחור. ניחמת אותי כשהלב שלי נשבר בפרידות זוגיות. ליווית אותי בכל כך הרבה צמתים אחרים.
"היית שם בכל אירוע, בכל מקום. תמיד ידעת הכול, מה אנחנו צריכים, מה יעשה לנו טוב, חשבת צעד קדימה. אפילו ביום הניתוח שלי, לפני חצי שנה, הפצעת ובאת להיות איתי בבית החולים. התעקשת להיכנס עד הרגע שבו כבר היינו חייבים להיפרד. לא עזבת אותי שם, ובעצם לא עזבת אותנו בכל רגע בחיים עצמם.
"חיזקת והיית בשבילי, ובשביל כל מי שסביבך, משענת בטוחה, נעימה וכל כך נוחה. האמנת בי כמו שאף אחד אחר לא האמין, גם כשאני לא האמנתי בעצמי. מהרגע הראשון שבו הצטרפת למשפחה שלנו, הערכתי והערצתי אותך. תמיד הודיתי על הנוכחות שלך בחיים שלי. אין אדם בעולם שלי, אין מישהו חדש שנכנס לחיים שלי, שלא שמע עליך ועל הקשר המיוחד שלנו. סיפרתי עליך לכולם תמיד, על האהבה שלך לשוחי, בעיניים נוצצות.
"הייתי ועודני מעריצה שלך והגיסה הכי גאה. אני בטוחה שאתה יודע את זה. קשה היה לי להסביר כמה שאני אוהבת אותך. סליחה על התקופה המורכבת שעברת בתפקיד שלך כרופא גדודי, ושלא היינו מסוגלים להבין לעומק את כל החוויות והדברים שעברת בלחימה. סליחה שלא הספקנו לאודישן שלנו, למרוץ למיליון, כי היית חייב לחזור ללבנון. סליחה על כל הבושות שעשינו לך, משפחת שושני.
"וסליחה ממך, שעכשיו, ברגעים האלה ממש, אני לא מצליחה לדייק את המילים כדי לתאר את כל מה שעברנו ביחד, לספר אחד מגובש. כי כמו שאמרתי, אתה עולם ומלואו ובמצע עבור כולנו. העולם הזה דאג להכניס אותך ואת הטוב לחיינו, ורק רצינו לצעוק את זה בחזרה לעולם. ועכשיו אני רוצה לצעוק בשקט: איך העולם הזה לקח לנו אותך? ורק רוצה להחזיר אותך אלינו בחזרה.
"אני מקווה שאתה מוגן ושמור, לפחות שם בגן העדן של המלאכים. מקווה שבעולם הבא תמשיך לצחוק, להתאמן, לרוץ למרחקים ארוכים, לפעמים לנוח, לעשות כלום כמו שאתה אוהב, לצפות בסדרה איכותית בנטפליקס או לשמוע פודקאסט אקראי, לשבת רגל על רגל, ליהנות מנופים יפים או מרחובות תל אביב הסואנים, לשתות קפה עם קצף ממכונה של סנובים, להיות החבר הכי טוב של כולם, גם שם וגם משם. תספר לכולם בדיחות וסיפורים מרתקים, תחבור את החיים גם בעולם הבא. אתה כל כך אהוב כאן".
"כל החיים שלי סיפרתי לכל העולם עליך בגאווה, כמה שאני מעריצה אותך, כמה שאני יודעת שאתה הבחור הטוב בעולם. בכל שיחה סיפרתי עליך, כל הזמן סיפרתי עליך. איך רציתי להגיד את זה רק ביום ההולדת. לפני כמה חודשים היית אצלנו, אמרת לי שאני מספר אחת בבית. אתה יודע שאני יותר רחבה ממך, שאתה יודע שאני הכי טובה ממך. ולשמוע את זה מהבן אדם שאני הכי מעריצה בעולם, הכי מעריצה בעולם, זה השאיר אותי מאושרת כל כך הרבה זמן, וסיפרתי את זה לכולם.
"אני תמיד אומרת שחלק כל כך גדול ממה שאני היום, וממי שאני היום, זה כי גדלתי לצלמות אליך, החיקוי הטוב ביותר. בן אדם שקובע מטרה ועושה הכול כדי להשיג אותה, שכולנו אוהבים אותך ואיש של שלום.
תמיד צחקתי על זה שאתה הבן המועדף והנכד המועדף, שכל פעם שאתה תצא מלבנון או מעזה ליומיים, אתה תראה את כולם, ואתה תעשה קול ותפגוש את כולם, ותראה לי כולם על אף פעם. כל פעם שיצאת הביתה היה לי אוויר. עם אבא חזרנו לנשום לרגע. הבית התמלא באור, הייתה אווירה שנוכחת בבית.
"אורי שלי, אני מעריצה מספר אחת שלך. החלום שלי תמיד היה להיות אפילו רבע ממך. נגדור אצלך את המטלה הכי גדולה שלי, הכי גדולה שתבוא איתי תמיד בתוכי, כי כל כך רציתי עוד כמוך. אני מרשה לעצמי להתנחם בזה שהגשמת את החלומות שלך, את הילדה בכל העולם, שזכיתי לראות אותך מאוהב מהחלומות של שחר.
"צהר בבית שלנו. אבא תמיד היה מתמלא באור כשהיית בא. תמיד הייתה אווירת חג, תמיד הרגשתי שהבית הזה תלוי בך, שברגע שאתה מאושר הכול בסדר. בימים הבודדים שפחות היה לך מצב רוח, לא היה אפשר לפספס את זה בכל הבית. אני לא מצליחה להדחיק איך שובר החיים בלעדיך. הלב שלי מרוסק. אני אוהבת אותך לנצח, ואת זה אי אפשר להסביר במילים.
"ולמי שלא הכיר, אני בחיים לא צריכה להסביר אפילו שמינית מזה. זה באמת היה הבן אדם הכי טהור בעולם, הכי טהור, והכי דואג לכולם, והכי טוב, והכי נעים, והכי מצחיק, והכי עם חוש הומור, והכי חכם. וזהו, אני מעריצה תמיד מספר אחת".
"כל מילה שאני אכתוב עליך תהיה קטנה לעומת מה שאתה באמת. אי אפשר לתאר אותך. רק מי שהכיר אותך יודע מי אתה באמת. אתה מתאר אותך? בא, דואג, רגיש. תמיד דאגת לכולם לפני שדאגת לעצמך. כשהיית צריך להתקבל ללימודי רפואה ולא התקבלת בשנה הראשונה, הייתה נקודה אחת שהפרידה בינך לבין הקבלה. חשבנו שהשמיים נפלו, כי כל כך התאמצת. אבל אז הגעת למכינה, ובדיעבד אמרת שדווקא הכוכבים הסתדרו לך כפלאות, כי פגשת את שחר אהובתך.
"הייתה ביניכם אהבה ענקית, הכי מסורתית. אהבת אותה כמו שאהבת את עצמך. אני בקושי יודעת שזכית על העולם. ראיתי שלי, אהוב שלי, יפה שלי, או כמו שאני כל הזמן קוראת לך, לדמי שלי, אתה בן. תכננת עתיד, היו לך חלומות. אין שמחה, ילדים, אין שחר. אבל לגורל שלנו יש רצון משלו. אהוב שלי, אני רוצה לומר לך תודה. תודה שזכיתי וזכינו להיות אבא ואמא שלך. תודה ששימחת אותי תמיד. שהיית המשאלה שלנו, שלי ושל אבא ושל האחיות שלך.
שתמיד אהבת את האחיות שלך ודאגת להן כל הזמן, בכל שיחת טלפון: מה עם מאיה? מה עם רון? איך היה? איך היה? מאיה, תמיד ידעת להגיד את הדבר הנכון מתוך ראייה מפוכחת. ילד שלי, אני לא נפרדת ממך. אתה תמיד תהיה החלק בלב שלי, החלק הגדול בלב שלי. אנחנו אוהבים אותך עד כלות. אנחנו אוהבים אותך כמו שרק אבא ואמא יכולים לאהוב אותך, והאחיות שלך ואשתך. אנחנו אוהבים אותך, ילד. אוהבים. מה אוהבים אותך?"
התרעות פיקוד העורף