לדבריה, המציאות בעיר הפכה בלתי נסבלת. "קריית שמונה הפכה אחרי המלחמה מעיר רפאים לכפר רפאים. עסקים נסגרים, משפחות עוזבות, אין חוגים, אין תרבות ואין ביטחון. אתה הולך לסופר ומחשב בראש איפה המיגונית הקרובה אם תהיה אזעקה".
ניזרי מתארת מציאות קשה במיוחד עבור הילדים. "ילדים פה חיים בחרדות. יש ילדים שקמים מתוך שינה וצועקים 'אזעקה'. יש ילדים שפוחדים ללכת לבד לשירותים או למטבח. היום ראינו שוב ילדים רצים למרחבים מוגנים באמצע יום הלימודים. איך אפשר לקרוא לזה שגרה?"
לדבריו, הוא מקבל פניות רבות מתושבים השוקלים לעזוב את העיר. "עשרות טלפונים מתושבים שאורזים את מטלטליהם ונערכים לנטישה. אם המגמה הזו לא תיעצר באופן בהול, אפשר להכריז על תבוסה אזרחית של מדינת ישראל".
זוויגי קרא לממשלה להוביל תוכנית חירום לצפון, הכוללת הטבות מס, התחדשות עירונית מואצת, הפיכת המרכז הרפואי בעיר לבית חולים, מענקי דיור ופתרונות מיגון מיידיים.
לצד זאת, הוא לא הסתיר את אכזבתו מהליכוד ומהעומד בראשו. "על פניו אני צריך להיות האדם המאושר בחיי. אני סגן וממלא מקום ראש העיר, חבר מרכז הליכוד ובן למשפחה שגדלה על ערכי התנועה. אבל אני מאוד מאוכזב מנתניהו".
לדבריו, לצד הביקורת חשוב לו לציין לטובה את ההנהגה המקומית. "המזל שלנו הוא שיש לנו אנשי צוות טובים וראש עיר טוב שעובד בשביל התושבים. אבל אני מצפה ממנו לעשות שריר ולהודיע שאין לימודים עד שבאמת יהיה כאן שקט".
גם הוא מזהה אכזבה גוברת מנתניהו בקרב תושבים שבעבר תמכו בו. "אני אישית לא הצבעתי לנתניהו, אבל הרבה חברים שלי כן הצביעו לו במשך שנים. היום אני שומע מהם אכזבה גדולה מאוד. לא מעט אנשים אומרים לי שהם כבר לא יצביעו לו בבחירות הבאות".
סטרול מסכם בתחושת כאב. "עצוב לי על העיר. עצוב לי על קריית שמונה. אנשים עוזבים, עסקים מתקשים להחזיק מעמד, והעתיד נראה לא ברור. זאת העיר שגדלנו בה ואנחנו רוצים להישאר בה, אבל המדינה חייבת לתת לתושבים סיבה להישאר".
"את הסעת התלמידים הביתה ליווה הרבש"ץ כדי לתת להם תחושת ביטחון", אמר ברגמן. "התלמידים רק חזרו היום לבתי הספר אחרי תקופה שלא למדו או שלמדו בצורה חלקית. האירועים הללו רק מעלים את מפלס החרדה של הילדים וההורים". ברגמן הוסיף כי "עוד אירוע או שניים כאלה, ובספק אם יהיה הורה שישלח את ילדיו לבית הספר".
בזמן שבירושלים מדברים על חזרה לשגרה ועל הקלות בהנחיות, בקריית שמונה וביישובי קו העימות נשמעות הערב בעיקר תחושות של כעס, אכזבה וחוסר אמון. עבור רבים מהתושבים, האזעקות שנשמעו שעות בלבד לאחר ההקלות הן הוכחה נוספת לכך שהשקט שעליו מדברים הדרגים המדיניים עדיין רחוק מאוד מהצפון.